החלטות מן העבר. החלטות היסטוריות. הביטו בהן וראו עד כמה הן עדיין איתנו. ישראל היא מדינה צעירה. ההיסטוריה שלה קצרה. כמעט כל מה שנעשה בעבר עוד נוכח בהווה. הרשימה תוכיח. רשימה של 25 החלטות חשובות של מדינת ישראל, שנבחנו באמצעות סקר מקיף של אתר המדד.
בישראל התקבלו הרבה מאוד החלטות. בעזרת כמה יועצים טובים בחרנו מהם 25 בסך הכל. על כל אחת שאלנו רק שאלה אחת: האם זו הייתה החלטה טובה או לא טובה. למעשה, הצענו ארבע דרגות. מצוינת, טובה, לא טובה או גרועה. היו גם אפשרויות למתקשים: לא יודעים או לא מכירים את הנושא. פרופ׳ קמיל פוקס ניתח את הנתונים על סמך 2,300 שאלונים. הרבה מאוד.
מה שתראו בעמוד הזה הוא קודם כל דירוג של ההחלטות הללו. מהכי טובה – לכידת אדולף אייכמן. עד הכי גרועה – ההוראה לצה״ל לירות על אלטלנה. כמה סמלי שזו ראשונה וזו אחרונה. זיכרון השואה מאחד אותנו. החשש ממלחמת אחים מאחד אותנו. לכן יש הסכמה רחבה כל כך שלכידת אייכמן הייתה החלטה נכונה. לכן יש הסכמה רחבה כל כך שהירי על אלטלנה היה החלטה לא נכונה. וכמובן, זה מה שאומר הציבור עכשיו. זה לא בהכרח פסק הדין הסופי, וזה לא בהכרח פסק הדין של המקצוענים, ההיסטוריונים, אנשי מדע המדינה, המומחים לקבלת החלטות.
לכידת אדולף אייכמן. ההחלטה הכי טובה על פי הסקר. צילום: ארכיון המדינה
אבל כך אנחנו חושבים. ראו כמה סמלי ורלוונטי. הביטו בארבע ההחלטות שקיבלו את הציון הנמוך ביותר: אלטלנה – סכנת מלחמת אחים. רלוונטי. שינוי חוק יסוד הממשלה – חוסר יציבות פוליטי. רלוונטי. הוויתור על כינון חוקה לישראל – לא צריך להסביר למה זה רלוונטי. ההחלטה לפטור תלמידי ישיבה משירות צבאי – יש משהו יותר רלוונטי? הנה, כל הפצעים של העת האחרונה משתקפים במה שהציבור חושב על החלטות העבר. כמעט שמונה מכל עשרה יהודים בישראל אומרים שהוויתור על כינון חוקה היה משגה. שלושה מכל ארבעה אומרים שההחלטה לפטור אברכים משירות צבאי הייתה משגה.
כמה מילים על הדירוג: ״מצוינת״ פירושה 10, טובה 7, לא טובה 4, גרועה 1. כך דירגנו. מה שאתם רואים כאן הוא הציון הסופי של כל החלטה כפי שחושב על ידי פרופסור פוקס. לאחר הדירוג תראו את רשימת ההחלטות שדורגו כ״הכי מועילות בתולדות ישראל״. כללנו בה רק את ההחלטות שקיבלו יותר מ-5%, והתוצאה מעניינת.
מצד אחד, קבלת תוכנית החלוקה שהביאה להקמת המדינה, והקמת הכור בדימונה שביצרה את כוחה. מצד שני, כמה החלטות שלא מדורגות גבוה על ידי כולם, אבל מדורגות מאוד גבוה על ידי קבוצות מיעוט שרואות בהן החלטות קריטיות: לדוגמה, הקמת התנחלויות. כשליש מהציבור היהודי סבור שזו הייתה החלטה לא טובה או גרועה. ומצד שני, יש גם יותר מארבעים אחוז שרואים בה החלטה מצוינת, וחלקם גם סבורים שהיא מהשתיים המועילות ביותר מכל ה-25 שהצגנו.
ושאלנו עוד שתי שאלות: האם באופן כללי מנהיגי מדינה קיבלו החלטות טובות או לא טובות. האם באופן כללי המדינה – מדינת ישראל שלנו – היא הצלחה או כשלון. ושימו לב לתשובות המעניינות: רובנו חושבים שהחלטות ״די טובות״ אפשרו לנו להקים מדינה שהיא ״הצלחה גדולה״.
הנה מסר חיובי: לא צריך שכל החלטה תהיה מצוינת כדי שהמדינה תהיה מצוינת. אם נדרוש מהמנהיגים שלנו החלטות ״די טובות״, אם הם יקבלו החלטות ״די טובות״, המדינה שלנו תהיה הצלחה גדולה.
טבלת האחוזים המלאה של הסקר מוצגת באתר המדד
אנו מודים על הסיוע בעיצוב השאלון ל:
ד״ר עשהאל אבלמן, המכללה האקדמית הרצוג
עופר אדרת, עיתונאי הארץ
פרופ׳ תא״ל אריה אלדד, פובליציסט, שדרן, סופר
פרופ׳ אורי בר יוסף, אוניברסיטת חיפה
השגריר אבי גיל, המכון למדיניות העם היהודי
פרופ׳ יואב גלבר, אוניברסיטת רייכמן
פרופ׳ אביבה חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה
ד״ר נורית כהן, מרכז יצחק רבין
ד״ר אבי פיקאר, אוניברסיטת בר אילן
ד״ר ישי (ג׳סי) פרס, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד״ר אבי שילון, המכללה האקדמית תל חי
ניהול הפרויקט: שמואל רוזנר, יורי שניידר
ניתוח הנתונים: פרופ׳ קמיל פוקס
עיצוב ותכנות המחקר: נח סלפקוב
עיצוב הצגת הנתונים: מרב קדוש
תוצאות סקר אתר המדד המוצגות כאן, המושתת על 2300 שאלונים, שוקללו כך שייצגו את עמדות הציבור היהודי בישראל.
