שמעתי היום את ח"כ מיקי זוהר, אחד מנושאי כליו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בראיון עם אריה גולן ברשת ב', ממשיך להגן בלהט על חוק ההמלצות המושחת ועורך השוואה בינו לבין קודמו, אהוד אולמרט.
שמעתי ושאלתי את עצמי: אולי אנשיו של נתניהו בכל זאת צודקים? אולי יש ממש בדבריהם כשהם טוענים כי מעשיו אינם חמורים כמו אלה של אולמרט? אולי אנחנו העיתונאים, כמו אנשי מערכת האכיפה, גורמים באמת עוול לראש הממשלה?
הריאיון של ח"כ מיקי זוהר:
שאלתי, בדקתי, ניערתי את האבק מפסקי הדין החלוטים. התוצאה: קמפיין "עושים עוול לנתניהו" מצוץ מהאצבע.
העובדות הפשוטות: אולמרט קיבל מטלנסקי מעטפות כסף בגובה של כמה מאות אלפי שקלים, ובנוסף הורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות (איש סודו, עו"ד אורי מסר, קידם בעזרתו אינטרסים כלכליים של לקוחותיו).
נתניהו במצב דומה ואף גרוע ממנו: הוא חשוד בקבלת טובות הנאה בסכומים מצטברים של כחצי מיליון שקלים מארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר; הוא חשוד בהזמנת רכבת טובות הנאה עמוסה בחבילות סיגרים יקרים, בקבוקי השמפניה ועוד; הוא התנהג, על פי חשד המשטרה, כעבריין סדרתי.
לנתניהו יש בעיה נוספת: שופטי בית המשפט העליון קבעו שדי בטובת הנאה אחת שקיבל אולמרט מהמיליונר מוריס טלנסקי בגובה של 4,700 דולר (מימון שהותו במלון יוקרה בוושינגטון) – כדי להרשיעו בפלילים. שלא מדובר בזוטי דברים.
די לכאורה בדוגמה הזו – עוד לפני שנדרשים למאות אלפי השקלים - כדי להבין עד כמה חמור לכאורה מצבו של נתניהו בתיקי השוחד והפרת האמונים. די בסיפור הזה כדי להבין על מה נסמכים, בין היתר, חוקרי המשטרה כשהם כותבים עכשיו את הסיכומים בתיק 1000. החוק והפסיקה לצדם.
הם בוודאי לא פוסחים על האמירה הנחרצת של שופטי העליון בפרשה הזו, כמו בפרשה דומה שגם בה הורשע אולמרט: "אין זה המקרה שבו מקבל עובד ציבור מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנוהג בנסיבות העניין".
אמירה חדה, ברורה, ערכית – שכל ישר. משהו לא ברור לך עדיין , אדוני ראש הממשלה?
