כללי המשחק השתנו: שעת המבחן של חמאס

כללי המשחק השתנו: שעת המבחן של חמאס
בארגון נהנו בשנים האחרונות מהעלמת העין מהחפירות, אך התקיפה האחרונה הבהירה – ישראל לא תחכה למנהרה התקפית. כעת יהיה על סינוואר להחליט כיצד להגיב למציאות החדשה
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
איסמאעיל הנייה ויחיא סינוואר
צילום: צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

אם עד עכשיו חמאס לא הבין זאת, הרי שעתה זה ברור. ישראל לא נוקטת עוד מדיניות של איפוק והמתנה "למומנטום הנכון" כדי להשמיד מנהרות התקפיות. אותה המדיניות שחמאס נהנה ממנה עד כה, ושבחסותה המשיך במאמץ ההתעצמות התת-קרקעי ובבניית היכולת ההתקפית שלו.

180 מטר, מתחת לצינור הגז: פרטי המנהרה שהותקפה הלילה >>

מאז תום מבצע צוק איתן, חמאס היה סבור כי יוכל להמשיך לחפור מנהרות כאוות נפשו ולהכין את עצמו למערכה הבאה עם ישראל באין מפריע. הארגון הבין את כללי המשחק שנוצרו בתום המלחמה ההיא באופן הבא: הוא יחיל על עצמו תענית שיגור רקטות, ובתמורה ישראל תעצום עין מהמנהרות הנחפרות בכיוונה, כל עוד הן לא הופעלו נגדה.

לתובנה הזו של חמאס היה על מה להתבסס. ישראל נמנעה מתקיפת מנהרות בעת חשיפתן והמתינה לשעת כושר - ירי רקטות מעזה - שיאפשר את "המומנטום הנכון" לתקוף את המנהרות בתגובה. הארגון הפנים את כללי המשחק האלה, ואיתם הוא היה יכול לחיות. לראייה, לאחר השמדת מנהרת הג'יהאד האסלאמי בסוף אוקטובר אשתקד, שבה נהרגו 12 מחבלים - 10 מהם פעילי ג'יהאד כולל מח"ט וסגנו, ושני פעילי יחידת העילית של חמאס - הארגון נמנע מתגובה. גם לאחר השמדת מנהרת חמאס בתחילת החודש הנוכחי, חמאס שתק. בשני המקרים, השמדת המנהרה באה בתגובה לירי רקטות מעזה.

הלילה המקרה היה שונה. מנהרת חמאס שנחפרה ליד כרם שלום הושמדה מבלי שנורתה לפני אש מעזה. ישראל לא המתינה לשעת כושר. כללי המשחק השתנו, וחמאס, עד לרגע זה לפחות, לא השמיע קול.

האזינו לשר ישראל כץ בתגובה להשמדת המנהרה:

כבר לפני יותר משנה, כשנחשפה התכנית של צה"ל להקים מכשול תת-קרקעי חכם (הקיר הסולארי) לאורך רצועת עזה, חמאס נתקף חשש שמא פרויקט הדגל שלו ואחד הנכסים האסטרטגיים שפיתח ניצב בסכנה ממשית. החשש גבר עם ריבוי הפרסומים על האצת בניית המכשול בחודשים האחרונים. הזרוע הצבאית של חמאס אף נתנה ביטוי לחשש זה, כשהתריעה בפני ישראל לבל תשנה את כללי המשחק.

זוהי לא הבעיה היחידה שעמה מתמודד חמאס. ההתעצמות של הארגון ברצועת עזה מאותגרת כיום משלושה כיוונים במקביל: מצרים, שהקימה אזור חיץ בגבול עזה-סיני ואילצה את חמאס לייצר רצועה סטרילית מעברו השני של הגבול; ישראל, שגמרה אומר לשלול מחמאס כל יתרון התקפי בתווך התת-קרקעי ומאיצה את עבודות הבינוי של המכשול; ודאעש בסיני, שרק בשבוע שעבר פורסם כי הוציא להורג משתף פעולה עם חמאס, שהבריח אמצעי לחימה לארגון בעזה.

הלחץ שבו נתון חמאס מגיע גם מתוך רצועת עזה. בחודש האחרון מצטברים עוד ועוד סימנים למחאה כלכלית גוברת ברצועה. המבוי הסתום בתהליך הפיוס עם אבו מאזן רק מעמיק את תחושת המשבר, ומאיר באור מביך את מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר, שהיה המנוע מאחורי הפיוס הזה. מנגד, הקשר בין הזרוע הצבאית של חמאס לבין טהראן בכלל, ומשמרות המהפכה האיראניות בפרט (כוח אל-קודס בפיקודו של קאסם סולימאני) הולך ומתהדק, ואפשר שאת אותותיו כבר ראינו בשבועות האחרונים כשחמאס איפשר את המשך ירי הרקטות מרצועת עזה.

עתה, סינוואר ניצב בפני אתגר משמעותי ראשון: האם לעבור בשתיקה על שינוי כללי המשחק מצידה של ישראל, או שמא להפגין בדרכו המוכרת את אי הסכמתו ומורת רוחו ממצב העניינים החדש.

הפופולריים