התפוצצות פרשת ההצעה המושחתת של חפץ את קמיר והחתימה על הסכם עד מדינה עם שלמה פילבר, שמלווה את נתניהו כבר חצי יובל - יצרו רעידת אדמה פוליטית. אבל נדמה שהשחקנים במערכת הפוליטית, שרק כמה שעות לאחר מכן חשבו שהבחירות מתקרבות, נאחזים כעת במשקוף ומחפשים יציבות קואליציונית מחשש לבחירות בזק שיוביל ראש הממשלה.
מבוכה והמתנה – שתי המילים הללו משקפות כראוי את הלך הרוח של המערכת הפוליטית, נוכח ההתפתחויות הדרמטיות של היממה האחרונה. האירועים האלה גרמו לרבים בקואליציה אי נוחות גדולה, אך יחד עם זאת – אין שינוי באסטרטגיה. כולם ממשיכים לשבת על כסאות עור הצבי, לפחות עד החלטת היועץ המשפטי לממשלה. יותר מזה, גורמים במערכת הפוליטית שחוששים מהקדמת בחירות שיזום ראש הממשלה עצמו – אולי כדי להקדים את השעון הפלילי - אומרים כי מהלך כזה יתפוס את נתניהו עם חומת התנגדות מבית.
למשה כחלון אין עכשיו אינטרס ללכת לבחירות. הוא רוצה לקצור את פירות התקציב אחרי קדנציה לא פשוטה. יו"ר כולנו ממש לא רוצה להקל על חייו של יריבו הפוליטי אבי גבאי, שכראש המחנה הציוני מתייבש מחוץ לכנסת כמנהיג שרואה בעצמו אלטרנטיבה, אבל הוא ממש לא נמצא במשחק באופן אמיתי. גם אביגדור ליברמן, שר ביטחון טרי יחסית, רוצה עוד זמן בתפקיד.
דרעי וליצמן. בקואליציה מעדיפים יציבות (צילום: מארק ישראל סאלם, לע"מ)
החרדים – הם צריכים את הממשלה, כי חוק הגיוס שתוקפו עומד לפוג בספטמבר יכול להוות עבורם משוכה בלתי עבירה. אם הולכים על כך לבחירות, יחד עם חוקי השבת, יחד עם אווירה של קואליציה שנגועה בשחיתות מעבר לתיקי ראש הממשלה, גם פרשת דרעי החדשה – כל אלו יביאו את יריבם העיקרי של החרדים, יאיר לפיד, לשלטון בקלות רבה – ואותם לאופוזיציה שיכולה להיות עבורם לא קצרה.
השאלה הפתוחה היא נפתלי בנט והבית היהודי. בשבוע שעבר שר החינוך היה אמיץ, אולי האמיץ ביותר מכל שרי הממשלה. הוא לקח אחריות והעביר מסר ערכי משמעותי. אבל בינתיים הקולות שיוצאים מהבית היהודי משדרים - מתנהלים כרגיל. היועץ המשפטי לממשלה יחליט בסוגיה הפלילית, הציבור יכריע בסוגיה המוסרית.
בליכוד המבוכה גדולה עוד יותר
כפי שאמרנו – מבוכה והמתנה. בקואליציה מעדיפים להמתין ולראות מה תלד עדות המדינה של פילבר, ורק אז, אם בכלל, להחליט אם המציאות באמת השתנתה. שרי ממשלת נתניהו הרביעית מעדיפים להמתין ולבלוע את המבוכה שהיא מייצרת עבורם בציבור, על פני איבוד עמדות הכוח וההשפעה שהם מחזיקי כעת.
בליכוד המבוכה גדולה עוד יותר. אורן חזן היה הראשון לקרוא לנתניהו לצאת לנבצרות. יואב קיש קובע כי אם נתניהו הורה לפילבר לפעול בניגוד לחוק - עליו להתפטר. השרים? רובם שותקים. רבים מהם היו רוצים לראות את נתניהו זז הצידה, אבל הם זהירים מאוד.
נתניהו מדבר לאחרונה יותר ויותר על הצורך לשמר את הממשלה עד מועד הבחירות החוקי, כלומר נובמבר 2019. אלא שגורמים שונים במערכת הפוליטית למודי ניסיון מנתניהו, והם חוששים שככל שהוא מדבר על נובמבר - הוא חושב על הקדמת בחירות. ייתכן שנתניהו פספס את תרחיש הקדמת הבחירות, גם אם יחפוץ בכך. יותר ויותר קריאות נשמעות על הצורך ביצירת עסקה כוללת עם היועץ המשפטי לממשלה - סגירת התיקים תמורת פרישה. יש מי שסבורים במערכת הפוליטית, שאפילו המהלך הזה כבר פוספס. היום כבר יהיה קשה להגיע לעסקה כזאת.
באופן פרדוקסלי דווקא פרשת גרסטל-חפץ-קמיר, שנראית כל כך מופרכת, משרתת את נתניהו בקמפיין שקובע "הופכים כל אבן על מנת להרשיע ראש ממשלה". יכול להיות שהסיפור הזה, עם כל הסירחון שמלווה אותו, לא רק שלא יבשיל – אלא אולי אפילו ישרת את נתניהו במאבקו בחוקריו.
