ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו סופרים את הדקות עד שיחלוף סוף השבוע הזה. בקיצו יעשו את הדרך האהובה עליהם לשדה התעופה בן גוריון. נתניהו ישוב ויאמר לאזרחי ישראל על כבש המטוס, בדרך לארצות הברית, כי הניסיונות להפיל את ממשלת הליכוד שלא באמצעות הקלפי לא יצליחו. המשפט הזה נותר על דף המסרים, לאחר שהמשפט "לא היה כלום כי אין כלום" מצא את דרכו החוצה ככל שצצו פרשיות חדשות.
אין ספק כי למשפחת נתניהו, הייאוש יהיה הרבה יותר נוח מהחוף המזרחי בארצות הברית. בוושינגטון ובניו יורק אין חדרי חקירות – אין משברים בקואליציה, אין עימותים – אפשר להתנתק. באיפ"ק יפגוש נתניהו את האליטה של העם היהודי, קהל ביתי ואוהד לא פחות מהקהל במרכז הליכוד. נתניהו נכנס השנה לאיפ"ק בעמדת נחיתות לאחר שקריסת מתווה הכותל הביאה למשבר החריף ביותר בשנים האחרונות עם יהדות התפוצות, ובפרט עם יהדות ארצות הברית. כדי להפוך את המפגש הזה לקל יותר – החליט ראש הממשלה לקדם את מיזם הבניה להרחבת מקום התפילה הרפורמית בכותל.
גולת הכותרת של הביקור תהיה גם הפעם המפגש עם החבר האמפתי, שנמצא במצב דומה בין חקירות למסע תקשורתי נגדו - טראמפ. חבר שהעניק לנתניהו את המתנה היקרה מכל, מתנה ששווה לנתניהו יותר מסיגרים ושמפניות, מתנה שתכניס את שניהם יחד לדפי ההיסטוריה. ההכרזה של הנשיא טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל, וההודעה על כך שהמעבר יחל בקרוב בסמוך לחגיגות ה-70 לישראל היא מתנה יקרה מפז, פוליטית – מדינית, עם ערך ומשקל רב.
כאלה חברים צריך עכשיו נתניהו – לא כמו יעקב ליצמן ומשה גפני. עם כאלה חברים לא מביאים שלטון, לא מקבלים יציבות. במפגש הלילי ביום רביעי האחרון בלשכתו נזף נתניהו בשותפיו הטבעיים. "אתם תביאו בחירות ואיתם את יאיר לפיד", הוא אמר. מי שהיה בחדר התרשם כי נתניהו ממש לא מעוניין בבחירות, אלא חותר לפתרון. היו שישבו שם ויצאו ברושם גדול מתכונותיו של נתניהו כמנהיג שלמרות הלחץ הגדול שבו הוא נתון – הוא מנהל את המשבר ומורה לאנשיו לפעול על מנת להוריד את רף הלהבות בקואליציה.
לאחר ששר הביטחון ליברמן הבהיר כי הוא אינו מתכוון להתקפל בסוגיית הגיוס, דרש חה"כ גפני הממונה על הכנת תקציב המדינה לקריאה שניה ושלישית – לדחוק את שר האוצר משה כחלון לפינה: "דחה את אישור תקציב המדינה למושב הקיץ!".
נתניהו לא נלחץ מהתביעה הזו – ואפילו גישש אצל כחלון אולי זה אפשרי. כחלון דחה את התביעה הזו על הסף. הסיכום בין נתניהו לבינו ברור – כחלון לא מאיים על שלמות הקואליציה למרות ההמלצות החריפות של המשטרה נגדו, ואילו נתניהו מבטיח לו שקט פוליטי-כלכלי, ומעביר את תקציב 2019 עד אמצע מרס. אבל בינתיים כולם בעמדות המוצא, ופתרון לא נראה באופק. הצדדים רק מחריפים כעת את ההתבטאויות. ליברמן התחפש לחייל חרדי, ושלח את גפני וליצמן ליחידות מובחרות, עודד פורר מסיעתו הגדיר את המהלכים של החרדים "סחיטה באיומים", והחרדים תובעים מנתניהו – רסן את ליברמן או שנלך לבחירות.
לו רצה ראש הממשלה בחירות – זו הייתה ההזדמנות שלו לפוצץ הכל וללכת על זה. "אני לא נכנע ללחצים פוליטיים של שותפים פוליטיים בעלי אינטרסים צרים", היה יכול לומר בקמפיין בחירות. אבל נתניהו, בינתיים, לא רוצה בחירות. הוא לא רוצה להיות כמו קודמו אהוד אולמרט ולאבד את עמדת הכוח שיש בראשות הממשלה, ושהופכת את חייו כנחקר לנוחים יותר.
בחירות הן לאו דווקא תרחיש רע עבור נתניהו. לו יחליט ללכת לבחירות וינצח – למערכת האכיפה עשויה להתעורר בעיה. הציבור נחשף לחשדות ובכל זאת בחר בו. לו יתואר תרחיש שבו מוגש נגד נתניהו כתב אישום כראש ממשלה לאחר בחירות, ובג"ץ יידרש להכריע בסוגיית המשך כהונתו – יטענו תומכיו כי העם בחר בו למרות החשדות הכבדים.
מנגד, במערכת הבחירות יכול להידרש נתניהו בידי יריביו להתחייב כי יתפטר אם יוחלט להעמידו לדין – וכך יהפוך לברווז צולע מיומו הראשון עם קבלת המנדט המחודש שלו.
מה שראש הממשלה צריך עכשיו ויותר מכל זה את הסופר טאנקר. כאשר כל החזיתות בוערות ובשתי פרשיות יש המלצת משטרה להעמידו לדין (1000 ו-2000), הוא נחקר כחשוד בפרשת שלישית (4000) ובפרשת 3000 הוא יידרש לתת עדות – רק מטוס מ-30 אלף רגל יצליח, אולי, לשנות את כיוון הרוח.
