רגע לפני שאני משליך עוד קיסם למדורת השקרים של תמר זנדברג, היו"ר החדשה של מרצ; רגע לפני שאני תורם סיפור אישי להארת ההתנהגות הדוחה שלה ושל בן זוגה, אורי זכי – שאלה קטנה לבני הזוג: האם ייתכן שבכנסת הבאה נמצא את שניכם ברשימת מרצ אם המפלגה תעבור את אחוז החסימה? האם ייתכן שזכי ייבחר במקום ריאלי ולמשפחת המלוכה תהיה מפלגה צמודה?
התשובה המתבקשת על השאלה הזאת אמורה להיות שלילית. ודאי במפלגת טוהר המידות והרגישות הציבורית. אבל הנסיכה המפוקפקת החדשה – לא שללה ואינה שוללת את האפשרות הזאת. מבחינתה הכול תקין, הכול סביר, הכול בא בחשבון.
ובאמת, מדוע שיהיה פסול אם היא לא טרחה לגרום לבן זוגה לפרוש מתפקיד יו"ר נשיאות ועידת מרצ כאשר היא התמודדה על ראשות המפלגה? מדוע לא עשתה זאת לפחות עכשיו כשנבחרה ליו"ר מרצ? מדוע שיהיה פסול אם לא הבינה שאסור היה לה להעסיק את היחצ"ן הברוטלי משה קלוגהפט - האיש שהסית את הציבור נגד מחנה השמאל ונגד ארגוני זכויות האדם - כיועץ סתרים שלה?
רק כסיל גמור לא היה מבין זאת, וזנדברג אינה כסילה. לכן ההתנהגות שלה מדאיגה, לכן הכחשותיה בעניין יועץ הסתרים צועקות לשמיים, לכן שקריה הסדרתיים גורמים לי ולאחרים לקבל בחילה.
יותר מזאת, התנהגותה מעלה את השאלה: איך בדיוק תוכל פוליטיקאית בלתי אמינה כזו להוביל את מפלגת האמינות? מדוע כבר עכשיו היא לא מסיקה מסקנות אישיות ומחזירה את המפתחות? מדוע היא מעמידה בסכנה את עצם קיום המפלגה?
רגע, אל תמהרו לשום מקום, כי לזנדברג יש בעיה נוספת: בן הזוג שלה, שמכהן גם כמנהל המחלקה למפעלים ציונים בהסתדרות הציונית, לא מקפיד על כללי המנהל התקין. יותר מזאת: הפעיל הפוליטי הזה, הנושא את עיניו לכנסת, נגוע לכאורה באי אמירת אמת. שניהם סובלים מאותה בעיה?
הסיפור מתחיל מבחינתי לפני כמה חודשים, כשעובד בהסתדרות הציונית העולמית פונה אלי עם מידע המציג את זכי כעובד ציבור המצוי בניגוד עניינים. "תשמע", אומר לי אותו לחשן חביב, "לזכי אסור לעסוק בפעילות פוליטית וציבורית כל זמן שהוא מנהל מחלקה בהסתדרות הציונית. זו הסיבה שהוא נדרש לסיים את תפקידו בוועדת הביקורת של הברית העולמית במרצ – דרישה שהוא אכן עמד בה. הציבו לו גבולות ברורים והוא התחייב לכבד אותם".
נו, שאלתי, ומה קרה בפועל? "עם הזמן הוא חצה את הגבולות האלה. זכי נבחר שוב ליו"ר נשיאות ועידת מרצ, עמד בראש מטה הבחירות של זנדברג, השתין מהמקפצה". פניתי בשאלות למנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית, אלי כהן, וקיבלתי ממנו תשובות לא ממש משכנעות. התשובות האלה נראו כפתיחת מטריה מעל ראשו של זכי.
חלף זמן והלחשן שלי חזר והתעקש: "נשיא ועידת מפלגת הידיים הנקיות, החבר זכי, ממשיך להימצא בניגוד עניינים. בדוק בעצמך". בדקתי וחזרתי עם שאלות אל המנכ"ל כהן – שאלות המציגות את הגרסה הראשונה שקיבלתי כבלתי אמינה. גרסתו הפעם, באמצעות דוברת ההסתדרות הציונית העולמית: "לא ידענו על בחירתו של זכי מחדש לתפקיד יו"ר נשיאות ועידת מרצ".
גרוע וחמור מכך: "זכי טען כי הוא לא משמש ראש מטה הבחירות של ח"כ זנדברג... יש ראש מטה מקצועי". כלומר, גם בן הזוג של חברת הכנסת הנגועה בשקרים גסים, למד ממנה משהו ( זנדברג עצמה אישרה ל"הארץ" לפני חודש וחצי כי "אורי עומד בראש המטה ומוביל את המערכה עם כל הכישרונות שלו").
בניסיון לרכך את הדברים, אחרי הצגת גרסת הכזב, הוסיפה הדוברת ההסתדרות הציונית: אורי זכי יצא לחודש חופשה ללא תשלום "כדי להקדיש את כל זמנו לבת הזוג שלו בבחירות".
נהדר. עכשיו היתה לזכי שמיכה קטנה – מאחוריה הסתתר כאשר ניר גונטג' ממוסף הארץ פנה אליו בשאלות בעניין ניצחון זנדברג בפריימריז. הקמפיין שניהלנו היה פוזיטיבי, אמר זכי.. גונטז' קטע אותו: ניהלנו? "אני בן הזוג של תמר", אמר זכי, ובהחלט לקחתי חלק פעיל... לקחתי חופשה ללא תשלום כדי להיות מעורב בקמפיין".
מה שכח זכי לספר לגונטז'? איך נולדה החופשה הזאת בשלב כה מאוחר. מה בדיוק קדם לה.
