הנה עוד הישג מרשים של שרת המשפטים, איילת שקד: חנינת הסלב קובי פרץ. במקום לייצר הרתעה, עוסקת שקד בהרס ההרתעה; במקום להילחם בשחיתות היא מעודדת אותה; במקום להגן על הציבור ועל הקופה הציבורית מפני עברייני הצווארון הלבן – היא פותחת מטריה מעל לראשם של אנשי פשע מגוהצים. להם היא דואגת.
למה, היא נשאלה בכמה הזדמנויות, ורוח תשובתה הייתה: אני בתפיסתי סניגורית. אני מבית הלל ולא מבית שמאי... לכן נכמרו רחמיה על אהוד אולמרט, לכן נכמרים רחמיה על הזמר שסרח קובי פרץ, לכן החליטה בעזות מצח לחלץ אותו מהכלא. לכן הרבה אנשים מפוקפקים מוחאים לה כפיים.
ליבת הסיפור: הזמר הוותיק קובי פרץ העלים שוב ושוב מיסים בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים, הוליך שולל את שלטונות המס, רמס את החוק ברגל גסה – התנהג כמי שאינו מבין שיום אחד הוא עלול להיחשף בקלונו.
ואכן, לפני כשלוש שנים זה קרה: חוקרי רשות המיסים גילו שאליל הזמר נגוע בשחיתות קשה, השקיעו משאבים יקרים בחשיפת מעלליו, הניחו על שולחנן אנשי הפרקליטות חומרים וראיות שהדהימו אותם. התוצאה: אנשי התביעה הגישו נגדו כתב אישום חמור, הוכיחו את החשדות נגדו, שכנעו את שופטת השלום בת"א, לימור מרגולין יחידי, להרשיעו.
כבודה אכן הרשיעה אותו, שמעה את עדי האופי ואת בקשות ההקלה בעונש, וגזרה עליו עונש קל יחסית: שנתיים מאסר בפועל וקנס בגובה 175 אלף שקלים.
פרץ כבר החזיר למדינה את כל המיליונים שהעלים ממנה?
כיצד נהגו כמה מתומכיו אחרי הענקת המתנה ליקירם? קיללו את השופטת, איימו לבוא איתה חשבון, צעקו וניבלו את הפה. את הדקות הארוכות האלה, המבישות, קשה לשכוח. הן נחרטו עמוק עמוק בזיכרון מי שצפה בהן בטלוויזיה.
מה עשה קובי פרץ זמן קצר אחרי ההרשעה – הכה על חטא? הביע צער על הונאת המדינה?
אין חשש כזה. אצה לו הדרך להגיש בקשת חנינה לנשיא. בנוסף הגיש ערער לבית המשפט המחוזי - הן על ההרשעה והן על העונש – ולא הצטער על כך. כבודם העניקו לו מתנה יקרה נוספת: הם קיצרו את עונשו בשישה חודשים.
עכשיו, אחרי שהמשטרה, רשות המיסים, הפרקליטות ובתי המשפט השקיעו חודשים רבים בחשיפת פרשיות קובי פרץ – הגיעה שרת המשפטים והמליצה בפני כבוד הנשיא רובי ריבלין להעניק לקורבן המדומה חנינה לרגל שנת ה-70 למדינה. חנינה שתאפשר את שחרורו בעוד כמה ימים. היא המליצה והמלצתה התקבלה.
למה בדיוק – פרץ החזיר למדינה את כל המיליונים שהעלים ממנה? הביע חרטה על מעשיו? הוא נמנה עם אנשים שכן ראוי להעניק להם חנינה - חולים, נכים, חסרי אמצעים? התשובה על כל השאלות האלה שלילית. לכן השערורייה גדולה. לכן ההחלטה הזאת מקוממת. לכן היא מזמינה קול זעקה.
