הרבה מומחים ישבו בימים הקרובים כערכת ערעור וביקורת מטעם עצמם על פסיקת בית המשפט העליון בפרשת דרעי. הם ימצאו בפסק הדין הברקות, הם ימצאו בו פרכות, הם יגידו עליו כך או אחרת. זה ספורט מעניין אבל לא כל כך חשוב. פסק הדין חלוט. הפור נפל. העניין עם בית משפט הוא בדיוק זה: גם הכרעות גרועות שלו צריך לקיים. גם מי שחושבים שההכרעות גרועות, צריכים לקיים.
שאלון חדש של המדד: אתה או מי מילדיך ירצו להינשא, איזו מסגרת היית בוחר לנישואים
אהוד אולמרט לא חשב שהוא אשם כאשר נכנס לבית הסוהר. משה קצב לא חשב שהוא אשם כשנכנס לבית הסוהר. יצחק רבין לא רצה לפטר את אריה דרעי. גם נתניהו לא רוצה. אריה דרעי לא חושב שיש סיבה למנוע ממנו להיות שר. רבים מבוחריו, אולי כולם, מסכימים איתו. רבים מבוחרי המפלגות האחרות שאיתו בקואליציה מסכימים איתו. כל זה לא חשוב. בית המשפט הכריע, והכרעתו תתממש, שאם לא כן, מדינת ישראל חדלה מלהיות מדינת חוק וההופכת למדינת אנרכיה, וכל מה שנותר לאזרחים לעשות הוא להצטייד בנשק – כי זה מה שעושים שמקום שיש בו אנרכיה.
אז אריה דרעי לא יהיה שר. לפחות לזמן מה. ואז הממשלה והכנסת יעשו אחד משני דברים. או שינסו להתחכם, ולמצוא פרצה שתאפשר למנות אותו. זה יהיה קרב ארוך ומתיש נגד בית המשפט. דרעי ימונה, דרעי יפסל, דרעי שוב ימונה, דרעי שוב יפסל. הרבה אנרגיה תושקע בקרב הזה. אנרגיה שתבוזבז על עניין שולי במקום שתופנה לעניינים חשובים. האפשרות השנייה היא שדרעי ימשיך להיות שחקן משפיע וחזק, רק לא שר בממשלה. אם הוא רוצה לשרת את הציבור שלו היטב, אם הוא רוצה לשרת את מדינת ישראל היטב, הוא צריך להציע באצילות שמוטב לפנות לפתרון הזה.
כי בסופו של דבר, העניין עם דרעי הוא עניין אישי לא גדול. מאיזה כסא הוא ימלא את התפקיד החשוב שנועד לו בניהולה של מדינת ישראל. מה שחשוב, לקואליציה לאופוזיציה, למדינת ישראל, הוא מה שמעבר לדרעי. מה יקרה למערכת המשפטית וליחסיה עם המערכת הפוליטית. כמה עוד רוח תנשב במפרשי המהפכה וכמה תרחיק לכת.
הפוליטיקאים יאמרו, במידה של צדק, שפסק דין דרעי הוא עוד מקרה של בית משפט שזורק אבן גדולה לבאר, בידיעה שמישהו אחר יצטרך להוציא אותה משם. אם הממשלה תיפול – זו בעיה של נתניהו. אם תהיה אנרכיה – הבעיה של בן גביר. בית המשפט יושב על מכונו כקובע מה סביר ומה לא סביר. הכאב ראש הוא של מישהו אחר.
האם אלו ימיו האחרונים של דרעי כשר? חבר ש"ס לשעבר @YigalGueta מאמין כי דרעי לא הולך לשום מקום#מהדורתחמש pic.twitter.com/xpo0UOe8qU
— כאן חדשות (@kann_news) January 18, 2023
הנה, גם את זה חשוב לומר: יש נטייה להתבלבל אבל ראוי לזכור שהשאלה הגדול המרחפת מעלינו אינה האם המינוי של דרעי סביר. ברור שהוא לא סביר. גם דרעי ידע שהוא לא סביר, ולכן נמנע מלפנות ליו״ר ועדת הבחירות. גם נתניהו ידע שהוא לא סביר, ולכן נענה לגחמה של דרעי ושינה חוק יסוד. בעצם, זה לא המינוי של דרעי שאיננו סביר, זו הבחירה בדרעי שאיננה סבירה. הבחירה בעבריין מורשע לראש מפלגה אינה סבירה. אבל זו הבחירה של מצביעי ש״ס. ומכאן והלאה השאלה לא מה סביר, אלא מי קובע מה עושים במקרה של מינוי לא סביר. האם זה הציבור, שהחליט להצביע בכל זאת לדרעי, או שמא השופטים, שנאחזים במרחב סבירות משפטי שקשה מאוד לאתר את גבולותיו.
בקרוב, המערכת הפוליטית תקבע בקרוב שהם לא יכולים לקבוע כך. הסבירות המשפטית תבוטל. השופטים ינסו להתחכם ולממש אותה תחת שם אחר, בנימוקים אחרים. הפוליטיקאים ינסו לסגור את הפרצות. משמע: דרעי הוא רק פיון קטן במשחק גדול. משחק של שליטה שכולם הלכו בו כמה צעדים רחוק מדי, או טיפסו על עץ גבוה מדי, ועכשיו מתקשים לרדת.
