״חוק חיזוק מעמד הרב הצבאי הראשי (הרבצ"ר) הקובע את מעמדו, דרך מינוי ועצמאותו ההלכתית של הרבצ״ר״ - מאחורי המילים התמימות הללו, שמופיעות בהסכמים הקואליציוניים, מסתתרת המהפכה שמתכננים במפלגת הציונות הדתית לקיים במוסד הרבנות הצבאית. אז כדי לפזר את הספינים, להלן סעיפי החוק.
מהפכה בצה"ל - ועוד הישג לציונות הדתית: הרב הספרדי הראשי ימנה את הרב הצבאי הראשי - ולא הרמטכ"ל@roysharon11 #חדשותשישי pic.twitter.com/QPJluFHqfp
— כאן חדשות (@kann_news) December 23, 2022
בתרגום חופשי: ״מעמדו״ - הרבצ״ר יעלה מתת-אלוף לאלוף. ״מינוי״ - הרבצ״ר לא ימונה על ידי הרמטכ״ל כמו יתר הקצינים הבכירים בצבא, אלא על ידי ועדה שבראשה עומד הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף. יתר חברי הוועדה יהיו נציג ממשלה, ראש ישיבת הסדר, שני נציגי ארגוני ישיבות, רב צבאי ראשי לשעבר וקצין אחד: ראש אכ”א. כלומר, שישה אזרחים וקצין אחד.
״עצמאותו ההלכתית״ - הרבצ״ר יהיה כפוף בפסיקותיו לרבנות הראשית. סעיף נוסף קובע שלתפקיד יכול להיבחר ״מי שהשלים שירות סדיר לפי הוראות חוק שירות בטחון״, כלומר הרבצ"ר לא נדרש להיות קצין.
והנה כמה טענות שנשמעו ביממה האחרונה:
1. ״גם אצל הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) זה עובד ככה״. את הפצ״ר ממנה הרמטכ״ל, לא ועדה של אזרחים ופוליטיקאים. בשנת 2011 אכן ניסה שר הביטחון אהוד ברק להקים ועדה חיצונית שתבחר את זהות הפרקליט הצבאי הראשי, אבל הרמטכ״ל בני גנץ התנגד, והתוכנית ירדה מהפרק. לשם השוואה, אפשר לדמיין שאת הפצ״ר ימנה נשיא בית המשפט העליון יחד עם עוד חמישה משפטנים אזרחים וקצין אחד.
2. ״הפצ״ר כפוף ליועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש)״. לשון הפקודה קובעת ש״בעניינים מקצועיים אין עליו (על הפצ"ר) אלא מרותו של החוק (ולא של הרמטכ״ל)״. כלומר, בניגוד לנטען, הפצ"ר לא כפוף ליועמ״ש. בתיקים מסוימים אפשר להגיש ערעור ליועמ״ש על החלטת הפצ״ר. ובכלל, היועמ״ש ממעט לעסוק בעניינים צבאיים. מועצת הרבנות הראשית שקועה באינטרסים פוליטיים ועלולה לנהל את הרבנות הצבאית.
מהפכת הרב הצבאי - חשיפת כאן חדשות | ח"כ שמחה רוטמן ל-@KalmanLiebskind ו-@asaf_lib: "הרב הצבאי הראשי צריך להיות דמות רוחנית הלכתית. ההסתכלות היא איזה מקום מקבלים השיקולים התורניים בבחירת הרב. אנחנו רואים רבנים שיוצאים נגד מה שקורה בצבא וזה שיח שדורש תיקון"#קלמןליברמן pic.twitter.com/tmIG4bzKyI
— כאן | רשת ב (@ReshetBet) December 25, 2022
3. ״הרבצ״ר הנוכחי מוחלש״. הרב אייל קרים (גילוי נאות: למדתי אצלו בגיל 19) שירת כמפקד סיירת צנחנים, איש ישיבת עטרת כהנים, עמד בראש המכינה של הישיבה, ומקובל על רוב רבני ישראל (לא כולל כת הר המור, מן הסתם). אם יש גוף שפועל כבר שנים להחלשת הרבצ״ר זה ״תורת לחימה״ - ארגון הרבנים שיזם את החוק החדש ומנהל (בעיקר בעלוני בית כנסת) כבר כמה שנים קמפיין נגד תא״ל קרים, מאחר שאינו מיישר קו עם כל דרישה של רבני ישיבת הר המור.
מבחינתם, הרב קרים הוא דתי לייט שמכופף את ההלכה מסיבותיו. לפני שנתיים אף ״נחשף״ באחד מערוצי הטלוויזיה כי הרבצ״ר אייל קרים צפוי להיחקר במצ״ח בשל חשד לזיוף נתונים על שעות עבודה של קצין ביחידה. העובדות: הרב קרים לא זומן להעיד, לא נחקר ולא היה חשוד בתיק.
4. ״החוק החדש מאפשר נטרול של לחצים פוליטיים״. כי ידוע שהרבנות הראשית היא מוסד טהור, ללא רבב, נטול אינטרסים פוליטיים.
מהפכת הרב הצבאי - חשיפת כאן חדשות | הרב הצבאי הראשי לשעבר ישראל וייס ל-@yaara_shapira: "יש ריח חריף של פוליטיזציה. מה לראשון לציון ולרב הראשי לצה"ל? האם הוא שירת בצבא? האם הילדים שלו משרתים בצבא? הייתה לי עצמאות מוחלטת. אני צריך להיות מזוהה עם מישהו שמזוהה פוליטית?"#הבוקרהזה pic.twitter.com/x1b27R26j5
— כאן | רשת ב (@ReshetBet) December 25, 2022
5. ״גם מפקד גל״צ זוכה לעצמאות מקצועית״ - מפקד גל"צ אינו נושא דרגה צבאית - בטח שלא דרגת אלוף.
6. ״אין בעיה בכפיפות הלכתית לרבנות הראשית״ - בשלל נושאים פסיקות הרבנות הראשית שונות מאלו של הרבנות הצבאית. בין היתר: גיור צבאי, קבורה של חללי צה"ל שאינם יהודים, שירות נשים בצבא (שאסור לפי הרבנות הראשית), אימונים בשבת בזמן כוננות ועוד.
7. ״החוק יחזק את מעמד הרבצ"ר״ - הרבצ"ר לפי החוק החדש ימונה על ידי הרב הספרדי הראשי, שבעצמו לא שירת בצה"ל. בפסיקות הנוגעות לאיזון העדין שבין דתיים לחילונים, יהודים ושאינם יהודים, גברים ונשים ושאלות מבצעיות - יהיה כפוף לרבנות. כלומר בניגוד לדברי ההסבר - החוק המוצע יחליש את מעמדו של הרבצ״ר ויותר מכך - יחליש גם את הרמטכ״ל ויכניס אינטרסים פוליטיים לתוך צמרת צה״ל.
