אחרי שניצל את המנדט עד תומו, הודיע סוף כל סוף נתניהו לנשיא הרצוג - "עלה בידי". אבל איך ייתכן שבממשלה שאמורה להיות די הומוגנית מבחינה אידיאולוגית, זה לקח כל כך הרבה זמן? יואב קרקובסקי בדק מה היה בממשלות קודמות, ואיך זה נראה במדינות אחרות. הוא גם קיבל הצצה לתוך חדר המשא ומתן הקואליציוני, וללשכת ראש הממשלה המיועד בזמן שהוא מחלק את התפקידים לחברי מפלגתו. משתתפים: ד"ר אסף שפירא, המכון הישראלי לדמוקרטיה; ואורי שני, לשעבר ראש לשכת רה"מ אריאל שרון.
כמה זמן לוקח להרכיב ממשלה? | האזינו להסכת "עוד יום"
"השיא היה בשנת 1955, אז זה לקח 100 ימים להרכבת ממשלה. עם הזמן המספרים ירדו, אך מתחילת שנות ה-2,000 אנחנו רואים מגמה של התארכות", הסביר ד"ר אסף שפירא. "מה שהשפיע בעבר על אורך הזמן להרכבת ממשלה הוא שלא היה דד-ליין. עד לחקיקת חוק יסוד הממשלה שכונן את הבחירה הישירה בשנות ה-90, הרכבת הממשלה הייתה יכולה תיאורטית להימשך לנצח".
"בהשוואה למדינות אחרות ישראל היא ממש לא קיצונית, ואי אפשר להגיד שיש לנו משך זמן ארוך יותר להרכבת ממשלה", אמר שפירא. "כאשר מסתכלים על השיאים במדינות אחרות - בבלגיה בין השנים 2010 ל-2011 לקח 541 ימים להקים ממשלה, בגרמניה ב-2017 לקח כ-170 ובשבדיה 140".
אורי שני שיתף על אסטרטגיית ניהול המשא ומתן מהתקופה שעבר בלכשתו של רה"מ אריאל שרון. "הכנו נייר של מה שנרצה שהממשלה תעשה ב-100 הימים הראשונים, ולפי זה ניהלנו את המו"מ. בדרך כלל, בשיחות שניהלנו בעבר דיברנו יותר על אידיאולגיה, פחות על תיקים", הסביר. בהתייחסותו להקמת הממשלה הנוכחית אמר כי "מו"מ הופך להיות מורכב כשהוא מערב סוגיות אישיות. אני חושב שנתניהו יודע מה הוא עושה וברגע שייגמר המשפט הוא ישלוט בכל הדברים והמצב ישתנה".
