אוהדי מרוקו מאמינים שיש להם ביד קלף מנצח - וזה לא אשרף חכימי, גם לא מזג האוויר המזרח תיכוני. הקלף המנצח - הוא החיג׳אב. יש בטיקטוק מי שקוראים להגיע הלילה למשחק מול צרפת עם כמה שיותר כיסויי ראש - כדי להפחיד את ה-Le Blues. ואולי יותר חשוב - את נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שעומד להגיע היום לצפות בנבחרת הצרפתית בגביע העולם.
המונדיאל בקטאר התנהל בשני קווים מקבילים, שני נראטיבים שונים. מצד אחד, אוהדי הכדורגל מהמערב. האירופאים, הדרום אמריקנים, אלה שצריכים רק סימן קטן כדי להתייצב ולעודד את הקבוצה שלהם, הם מכירים את התמונות, התנועות והמילים לכל שיר. זה ממש לא המונדיאל הראשון שלהם. הם יודעים איך גביע העולם בכדורגל צריך להתנהל, ומה צריך לקרות.
אבל למונדיאל הזה יש עוד נרטיב, עוד קול שהולך ונעשה ברור יותר ויותר. הקול מהמזרח: זה טורניר ביתי למדינות ערב, שמראות בפעם הראשונה את התרבות שלהן, בלי פילטרים. האיסור על אלכוהול נשמר, אלא במקומות מסומנים מוגבלים, הכאפיות הפכו להיות אקססוריז של התיירים, יש מי שמחלקים קפה ועוגיות אחרי המשחקים. ויש כאן עשרות אלפי אוהדים שמגיעים מהמזרח הרחוק, בהזדמנות היחידה כנראה לראות את גיבורי התרבות מהמערב שעליהם הם גדלו והעריצו.
חשבנו ששני הקווים המקבילים האלה לא יפגשו. שהאוהדים האנגלים והארגנטינאים יראו את הכדורגל כמו שהם אוהדים לראות, שהצרפתים יחגגו בדרכם, ושהעולם הערבי ידע לבטל את עצמו בפני בעלי הניסיון בגביעי עולם. אבל זה לא קרה. נבחרת מרוקו עשתה את הבלתי יאמן ועלתה לחצי הגמר, כשהיא משאירה מאחור את בלגיה, ספרד ופורטוגל.
הקווים המקבילים נפגשים
והקרב הערב בין צרפת למרוקו, זה הרגע שבו שני הנרטיבים, שני הקווים המקבילים יפגשו. עשרות שנים של מתיחות פוליטית, שהחלו בקולוניאליזם הצרפתי, ונמשכו גם בשנים האחרונות עם הפחד מהמהגרים מצפון אפריקה, ושורת חוקים שמגביל את האסלאם בצרפת, יתרכזו עכשיו ל-90 דקות - פוליטיות מתמיד.
הצרפתים שלטו במרוקו כמעט חצי מאה. נכון ל-2015, כמעט 1.5 מיליון מרוקאים חיו בצרפת, מחציתם עם אזרחות כפולה (רק בנבחרת המרוקאית יש שלושה כאלה, בהם גם המאמן ואליד רגרגי). נכון שהיחסים בין שתי המדינות נותרו לבביים, אבל מרוקו מייצגת עכשיו את העולם הערבי כולו. למתיחות הקולוניאלית, אפשר להוסיף את היחס העוין של הצרפתים למהגרים מצפון אפריקה, שרק הלך ועלה בשנים האחרונות.
העוינות הזאת באה לידי ביטוי בהגדלת כוחה של מארין לה פן ומפלגת הימין הקיצוני, החזית הלאומית. נכון שבקמפיין הבחירות בצרפת מקרון ניסה לבדל את עצמו מלה פן, והבהיר שלכל אישה יש זכות לעטות חיג׳אב, אבל הקהילה המוסלמית זוכרת לו גם חקיקה שהובילה לסגירת מסגדים וארגונים מוסלמיים, שנעשתה בחסות הניסיון להפריד בין איסלאם ופוליטיקה.
הערב, מקרון עומד לשבת באצטדיון אל בית בדוחה, שבקטאר, במונדיאל הערבי הראשון. סביבו באצטדיון, נשים עטויות בחיג׳אב וגברים בכאפיות, כולם עם דגלים אדומים במפגן תמיכה ענק בנבחרת שהפכה לנבחרת הביתית - מרוקו.
עשרות שנים של מתיחות, שיתכנסו ל-90 דקות של כדורגל, וקרב התרבויות שראינו מתהווה כאן מתחילת המונדיאל - יגיע להכרעה.
