זה אריה, וזה בצלאל וביחד הם - בצ-אריה! שר האוצר המשותף של מדינת ישראל! יאי! הכל כל כך מוזר ואני מנסה להתאים את עצמי.לצערי זו לא בדיחה, בשנים הקרובות לישראל אמורים להיות שני שרי אוצר ברוטציה - קודם בצלאל סמוטריץ ומיד אחריו אריה דרעי.
איך בדיוק אמור לעבוד השילוב הזה? איך האידאולוגיות הכלכליות של סמוטריץ ודרעי אמורות להתחבר? האם האידאולוגיות שלהם בכלל מתחברות? אולי הן הפוכות? האם הסידור הזה טוב לכלכלה הישראלית?
אז זהו שאני לא בטוח שמישהו בכלל חשב על השאלות האלה. אז בואו נעשה את זה אנחנו. על הנייר, סמוטריץ מאמין בכלכלה ימנית חופשית. הנה כמה דברי מפתח שהוא אמר לנו בראיון הכלכלי שעשינו איתו לפני הבחירות: בגדול, הוא מגדיר את עצמו ימין כלכלי על מלא:
דרעי, מצד שני, נזהר מימין כלכלי על מלא:
דרעי: נתניהו הוא ראש הממשלה הכלכלה הטוב ביותר אולי אפילו מהעולם. אבל כשהוא לבד הוא עושה כלכלה תחרותית יותר מדי. השילוב שלנו ביחד ישמור שגם נקדם את הכלכלה וגם נדאג לשכבות החלשות. סמוטריץ רק רוצה לריב עם ההסתדרות. הוא בעד בוררות חובה ואיסור על שביתה בגופים חיוניים.
את אותו המסר אתה יכול להעביר בשורה של צעדי ממשלה, כשאתה שם עסקת חבילה של הממשלה של בנק ישראל שיהיה חייב לתהחייב שפחות מעלה ריבית ושל המעסיקים וההסתדרות אז אתה מגיע להסכם שמבטל תוספות יוקר כי זה יוצר ספירלה שלא נגמרת.
זה אומר שההסתדרות שמחכה עם ההסכם שהיא מחכה לו כבר שנתיים? קודם כל כן, כי אין ערך להתחייבות לתוספת יוקר בעולם של יוקר מחיה עולה. ודרעי? ובכן, אני אתן לו להגיד את זה בעצמו:
סמוטריץ חושב שהמדינה בכלל לא צריכה להתערב בפיקוח על מחירי מוצרי מזון בסיסיים אם נגיע למצב שהשווקים האלה יהיו מספיק תחרותיים ודרעי?
אוקי אז בחצי הראשון של הממשלה יש לנו שר אוצר שרוצה לריב עם ההסתדרות, ומיד אחריו שר אוצר שיש לו בסיס פוליטי חזק מאוד בהסתדרות. בחצי הראשון שר אוצר שמאמין שהממשלה צריכה להתערב כמה שפחות בשוק, ובחצי השנה שר אוצר שרק רוצה להגדיל קצבאות.
איך זה אמור להתחבר ביחד? איך המעבר הזה אמור לעבור חלק? את התשובה קיבלנו כבר השבוע, עוד לפני שהממשלה הזו יצאה לדרך. בתחילת השבוע סמוטריץ התחייב שיהיה מנגנון של תיאום בינו לבין דרעי, ושיהיה בסדר:
ח"כ סמוטריץ' על תפקיד שר האוצר ל-@asaf_lib ו-@mayarachlin: "אעבוד בקשר הדוק עם דרעי, אני תומך בהבטחת הבחירות שלו לחלק תלושי מזון לנזקקים. ניתן לעזור לאוכלוסיות חלשות, נאתר גם יותר ממיליארד שקלים כדי לעזור להן"#קלמןליברמן pic.twitter.com/0nYDObk95k
— כאן | רשת ב (@ReshetBet) December 4, 2022
זה לא החזיק הרבה. לא חלפו ימים אחדים, ומנגנון התיאום הזה עלה על המוקש הראשון: דרעי הולך להיות שר הבריאות, והוא דורש שליטה מוחלטת בתקציב הבריאות. באגף התקציבים באוצר מתנגדים - שום משרד לא שולט בתקציב שלו באופן מוחלט, למעט אולי משרד הביטחון וגם זה לא עד הסוף - אז סמוטריץ נעמד על הרגליים האחוריות.
התוצאה - פיצוץ. הפיצוץ הזה נתן לנו הצצה לאיך החיבור המאולץ הזה בין סמוטריץ לדרעי עלול לעבוד. כשהם לא מסוגלים להסכים על משהו, הם צריכים ללכת לבורר. זה המנגנון שהם קבעו בהסכם הקואליציוני. ומי הבורר? ניחשתם נכון - ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לא משנה אם זו המשמרת של סמוטריץ באוצר או של דרעי, המנגנון שלהם קובע שבכל מחלוקת נתניהו צריך להכריע. מה שאומר שסמוטריץ, וגם דרעי, בעצם יהיו שרי אוצר על תנאי. שר העל לאסטרטגיה כלכלית יהיה נתניהו. די מדהים, לא? אולי זה בדיוק מה שהוא תכנן…
אבל רגע, אם לסמוטריץ ודרעי נשאר להיות רק שרי אוצר על תנאי, זה אומר ש… זה אומר שמה זה משנה מה האידיאולוגיות הכלכליות שלהם? מה שחשוב הוא שלכל אחד מהם יש משמרת קצרה להספיק לדאוג למגזרים שלהם, כל אחד למגזר שלו. אחרי הכל, הם פתאום יהיו אחראים על הברז התקציבי. מה, דווקא אז הם יחליטו להתאפק?
בואו נגיד ככה, אני לא אפול מהכיסא אם סמוטריץ ידחוף להרבה צעדים של חלוקת כספים למגזר שהוא מייצג. עוד כסף למערכת החינוך הממלכתית דתית, עוד כסף להתנחלויות, עוד כסף לחיזוק הזהות היהודית ודברים מהסוג הזה.
כמו שאתם בטח זוכרים, לפני כשלושה חודשים אושרה תוספת תקציבית של כ 11 מיליארד ש"ח לתקציב ההמשכי ומיד אחר כך אושרו תוספות תקציביות הכרחיות שמקבילות למה שמכונה שלא בצדק "כספים קואליציוניים".
אלה כל אותם הכספים שמשמשים לתקציבי הישיבות, מוסדות החמ"ד, ההתיישבות, עמותות החינוך, החברה והרווחה, ועוד ועוד. בחודשים שחלפו ליוויתי באופן פרטני את מסלול הייסורים של מימוש התקציבים כדי לוודא ששום דבר לא נופל בדרך וכלל התקציבים מגיעים ליעדם.
זה דרש עבודה פוליטית בוועדת הכספים ומול משרדי הממשלה, עבודה משפטית מול היועצים המשפטיים של משרד האוצר והמשרדים השונים, ועבודה מקצועית מול גורמי המקצוע במשרדים, ובעיקר – סגירת המעגל בין הגורמים השונים כדי ששום דבר לא ייפול בין הכסאות. בשבוע החולף שמתי את הפוליטיקה ואת ההיערכות לבחירות בצד והתמקדתי כמעט רק בזה.
עשרות מיליוני שקלים לבינוי בחינוך ההתיישבותי, תוספת בשל משבר הקורונה לישיבות ההסדר, מכון פוע"ה ובונה עולם, קשר עם הגולה, תקנה חדשה לטהרת המשפחה, מיזמים משותפים בתחום ההיערכות לשנת השמיטה, תקציבי מנהלת הזהות היהודית, תקציבי ביטחון לרשויות ביו"ש, ועוד ועוד.
הכל במקביל להיערכות לשנת התקציב הבאה והמאבק שניהלנו בתחילת השבוע על נוסחת המקדמות שיאשר החשב הכללי במסגרת התקציב ההמשכי. ואם זה באמת מה שסמוטריץ יעשה במשמרת שלו, אז דרעי בטוח יעשה את זה. בטח אם מביאים בחשבון שהמשמרת של דרעי היא בחצי השני של הקדנציה, כלומר הרבה יותר קרובה לבחירות הבאות.
קחו דוגמא מהשנים האחרונות. בשנה הראשונה של הקורונה, כשדרעי היה שר פנים, הממשלה חילקה המון כסף לכל מיני מטרות. אז על הדרך סחט מנתניהו כ-700 מיליון שקלים לטובת חלוקת כרטיסי מזון לנזקקים. זה נכון שחלק מהכסף הגיע לא רק לחרדים, אבל דרעי לגמרי עשה שימוש פוליטי מאוד בוטה בכרטיסים האלה מאוחר יותר בקמפיין הבחירות וקרא להם ״הכרטיסים של דרעי״.
בשורה התחתונה - החיבור בין סמוטריץ לדרעי הוא לא חיבור טבעי. אלה שני חלקי פאזל מקופסאות שונות. מה שאמור לחבר ביניהם הוא נתניהו, ונתניהו ישאב מהתפקיד הזה הרבה מאוד כוח. המחיר, לצערי, יהיה שלראשונה בהיסטוריה של ישראל עלולים להיות כאן שני שרי אוצר מגזריים, שתחתם משרד האוצר בסכנה להפוך למשרד לענייני פופוליזם.
