שידור חי בכאן 11
מי שמסתובב בדוחה בימים האלה חש כאילו הוא נמצא במסיבה לא נגמרת. בבוקר אמנם שקט, אבל איך שמתקרבים לשריקת הפתיחה של המשחקים בגביע העולם, העיר תוססת עד השעות הקטנות של הלילה בין מי ששמחים על הניצחון של נבחרתם האהובה לבין ששמחים לאידה של הנבחרת השנואה שהפסידה. הרבה דברים נכתבו על המונדיאל הזה ולא מעט ביקורות – האלכוהול, הפרות זכויות האדם, הלהט"ב, השמרנות, מזג האוויר ומה לא, אבל סך הכל נראה שרגע לפני חגיגת שמינית הגמר, בדוחה יכולים לעשות סיכום ביניים לא רע בכלל. מי שמסתובב ברחובות ובשווקים רואה פסטיבל של ממש ולא פחות מכך מפגש מרתק בין מזרח למערב שבינתיים לא מוליד חיכוך משמעותי. להיפך נראה שהאוהדים הזרים פה נטמעים היטב באווירה. לא קשה להבחין שהשלטונות בקטאר עושים מאמצים רבים כדי לשמור על הסדר והביטחון ולוודא שהעיסוק המרכזי יהיה במה שקורה על המגרש. הם גם מנסים לנצל את ההזדמנות כדי לנסות מבחינתם להכיר את התרבות המקומית ואת דת האסלאם לאוהדים הזרים שהגיעו בעיקר ממדינות המערב, אבל לא רק. יש לא מעט דוגמאות יפות לכך - פתיחת מסגדים בעבור מבקרים זרים, דוכנים להכרת האסלאם ועוד ויש גם כל מיני גימיקים, אחד מהם הוא הכאפיות בצבעי דגלי הנבחרות שמשתתפות במונדיאל שהפכו כאן לטרנד חזק גם ביציעים, אבל גם בשוק ואקף, המקום שבו מתקבצים האוהדים הרבים לפני המשחקים. קטאר היא מדינה שמרנית, דתית ומוסלמית וחשים זאת בכל פינה, אבל מצד שני ניכר שהיא מבינה את גודל השעה בעבורה ולכן לפחות בינתיים הנבואות השחורות שלפני המונדיאל בעיקר בכל הקשור לדפוסי התנהגות של זרים במרחב הציבורי שלא הולמות את ערכי המקום לא ממש מתגשמות, לפחות רובן. עזיז א-רקראק, תושב טנג'יר בצפון מרוקו, שיצא אתמול לרחובות עירו אחרי ההעפלה המרוקנית לשמינית גמר המונדיאל עם שלט בעברית המזדהה עם הישראלים בקטאר מסביר בשיחה עם כאן חדשות את האקט @GalAharonovich https://t.co/1d5gFFTXZe pic.twitter.com/HZTVTIIdwt
בעבור האנשים במדינות ערב שחולים על כדורגל זאת חגיגה של ממש. במובן הזה לחלוטין מדובר במונדיאל ערבי גם מחוץ לכר הדשא, אבל גם כר הדשא. הנבחרות הערביות במונדיאל הזה הפתיעו רבים – הניצחון הסעודי הענק על ארגנטינה, הניצחון של תוניסיה על צרפת, אלופת העולם, והדובדבן שבקצפת, העלייה האדירה של מרוקו לשמינית הגמר. הנבחרת הקטארית עצמה הייתה קצת פחות טובה על המגרש, אבל מחוצה לו נראה שהיא זוכה ללא מעט נקודות בעולם הערבי על הארגון של האירוע הזה שמתקיים לראשונה במזרח התיכון. ויש מן הסתם גם אותנו, הישראלים – התחושה בטוחה, אבל אי אפשר להתעלם מהאווירה הפרו פלסטינית ברחובות. הנבחרת אולי הכי דומיננטית שלא נמצאת כאן היא הנבחרת הפלסטינית, בהתחשב בכמות הדגלים הפלסטינים באצטדיונים וגם מחוצה להם, תוסיפו לזה את הפרובוקציות שמתרחשות מעת לעת כשעיתונאים ישראלים משדרים או מנסים לראיין מישהו. אבל גם פה אין הפתעה גדולה. קטאר בשנים האחרונות מנסה למצב את עצמה כמדינה הערבית שתומכת בצורה הנרחבת ביותר בסוגיה הפלסטינית, תוך שהיא מנסה לאגף מדינות אחרות באזור. רבים כבר שכחו, אבל בתחילת המונדיאל קטאר אישרה טיסות ישירות בין נתב"ג לדוחה ופתיחת שירות קונסולרי שישרת את הישראלים שמשתתפים במונדיאל. זה יכול להסביר מדוע חשוב לכל כך הרבה אנשים להראות סולידריות עם הפלסטינים אחרי שהשלטונות פה נאלצו לקבל את פניהם של הישראלים שגם הם חלק מהחגיגה הגדולה הזאת שמתרחשת בדוחה.
