הנה שאלה שלא תמיד קל להשיב עליה, אבל נעשית חשובה מאוד: מה ההבדל בין בני אדם ״לא דתיים״ לבני אדם ״ללא דת״. עקרונית, ההבדל אמור להיות ברור. יש בישראל המון אנשים שהדת שלהם היא ״יהדות״, אבל הם אינם ״דתיים״. כלומר, אינם מקיימים אורח חיים הלכתי. יש בישראל גם לא מעט בני אדם שהמדינה רואה כחסרי דת. נטולי דת. אלה עולים שבאו תחת הגדרות חוק השבות, אבל אינם יהודים על פי ההלכה. חלק מהעולים עצמם רואים את עצמם כיהודים. חלקם לא. בכל מקרה, בישראל, בשלב זה, יש מעט בני אדם שמשיבים לשאלות על דת בתשובה ״אין לי דת״. למעשה, בחלק גדול מהסקרים אין בכלל אפשרות כזאת. יש יהודי וערבי, או יהודי, מוסלמי, נוצרי, בהאי ועוד. ייתכן שנדרש לשנות את הפרקטיקה הזאת. זה תלוי, בין השאר, מה ההבדל בין ״לא דתי״ ל״ללא דת״.
האם לדעתך בעתיד הקרוב מצבך הכלכלי האישי ישתפר או ידרדר? בואו להשיב
למה אנחנו נדרשים לנושא הזה? בגלל נתונים חדשים שיצאו מבריטניה. הנה, מדינה שיש לה דת רשמית, הכנסייה הנוצרית-אנגליקנית. אבל גם מדינה שהנוצרים בה נעשו מיעוט. איך זה קרה? לא – זו לא העלייה הדרמטית בשיעור המוסלמים (6.5%), או ההינדים (1.7%). זו העלייה הדרמטית בשיעורם של מי שהם בריטים ״ללא דת״. תנו להם רשימה של אפשרויות: נוצרי, בודהיסטי, סיקי, יהודי, הינדי – הוסיפו לה את האפשרות ״אין לי דת״, ותגלו ששיעורם של בריטים שאין להם דת עלה מ-25% ל-37% בתוך עשור. ובמילים אחרות: הקבוצה הדתית שגדלה הכי מהיר היא קבוצת חסרי הדת.
וזה המצב לא רק בבריטניה. זה מצב גם בארצות הברית. אמנם – בארה״ב הנוצרים עדיין רוב, אבל הוא רוב שקטן. למה קטן? מאותה סיבה: שיעור האמריקאים ללא דת עולה. בעשור וחצי, שיעור הנוצרים ירד בארה״ב מכמעט שמונים אחוזים לקצת יותר משישים אחוזים. שיעור חסרי הדת עלה מ-16% ל-29%.
כאן בדיוק נדרש הדיוק, נדרשת ההבחנה בין הלא דתיים לחסרי הדת. מיהם לא דתיים? יש הרבה מאוד יהודים בישראל שלא הולכים לבית כנסת אף פעם או כמעט אף פעם (חפשו את הנתונים בספר ״יהדותישראלית״ שכתבתי עם פרופ׳ קמיל פוקס). יש הרבה מאוד קתולים בארה״ב שלא הולכים לעיתים קרובות לכנסייה (14% אף פעם, 24% לעיתים נדירות). אבל כאשר שואלים אותם מה הדת שלכם יש להם תשובה מהסוג הדתי – אנחנו יהודים, או קתולים, או מורמונים.
יש חסרי דת שהולכים לכנסייה. מעטים, אבל יש. הרוב לא הולכים (62%). מה זה אומר? כאמור, יש הרבה יהודים שלא הולכים לבתי כנסת, והם בכל זאת לגמרי יהודים. ובמילים אחרות: מה שאנחנו יודעים בודאות על ההבדל בין בריטים ״נוצרים״ לבין בריטים ״ללא דת״, זה שאלה מגדירים את עצמם כך, ואלה מגדירים את עצמם כך. מה מבטא ההבדל בהגדרה העצמית מחייב בדיקה.
הנה כמה אפשרויות: חסרי-דת הם כמו לא-דתיים, אבל פשוט מרגישים שמי שלא דתי לא צריך למקם את עצמו על רצף של דתיות. או: חסרי דת הם פשוט עוד-יותר לא-דתיים. כלומר, לא-דתיים הכי לא-דתיים. או: חסרי דת הם מי שהתנתקו לגמרי מכל קשר לדת. ועל זה צריך לשאול, מה זה אומר התנתקו ומה זה קשר לדת. ניתן דוגמה משלנו: נניח שישראלי אומר ״אין לי דת״ אבל יש לו הורים יהודים, והוא מדליק נרות חנוכה, האם זה אומר ש״אין לו דת״ (כי כך הגדיר את עצמו), או הוא פשוט יהודי לא דתי (שקצת התבלבל בהגדרה). ומה על בריטי בלי דת שמציין את כריסטמס? נניח שבריטית אומרת ״אין לי דת״ ואז מציבה בבית אשוח – אז אין לה דת (כי כך היא אומרת), או שהיא למעשה נוצרייה בתרבותה, גם אם הפסיקה להאמין והפסיקה לקיים מנהגי דת מובהקים?
זו שאלה חשובה, שהתשובה עליה תקבע האם בריטניה, ובמשך גם ארה״ב, עומדות מול שינוי מהותי או מול שינוי כמותי. האם אל מדינות נוצריות שהדת תופסת בו תפקיד קצת פחות חשוב, או שאלה מדינות שנמצאות בתהליך של חילון עמוק, שסופו התנתקות – ממה בעצם? לא יהיו יותר חגי חורף? לא יהיה פסחא? לא יצטטו מהברית חדשה? לא יזכירו את ישו? הדת הנוצרית מוטמעת עמוק מאוד בתרבות המערבית, ולא לגמרי ברור מה משמעות ההתנתקות ממנה. לא ברור מה משמעות החיים ללא דת. בישראל, אי אפשר לדמיין תרבות המנותקת מהרבדים הגיאולוגיים של מרכיבי הדת. אין תרבות ישראלית בלי נרות חנוכה, בלי מצה בפסח, בלי הדגל שמזכיר טלית, בלי ״שבת שלום״. אין תרבות ישראלית בלי יהדות. לא ברור אם יכולה להיות תרבות בריטית ללא מרכיבים שנלקחו מהנצרות.
לכן נשארנו עם שאלה. נתון מעניין. העובדה ששיעור בני האדם שרוצים לנתק את עצמם מדת מטפס היא עובדה מעניינת. היא בוודאי מבטאת משהו. היא בוודאי מבטאת סנטימנט כלשהו. אבל מה בדיוק, איזה בדיוק – נדמה שעוד קצת מוקדם לקבוע. לאמריקאים יש ביטוי יפה: ״אי אפשר לנצח דבר עם שומדבר״. גם את ה״דת״, על שלל תפקידיה החשובים בגיבוש של זהות, של חברה, של תרבות, קשה לנצח עם ״בלי-דת״. לבריטים בלי דת, לאמריקאים בלי דת, תהיה זהות כלשהי, וקהילה, ותרבות. מה יהיו היסודות של כל אלה, זה מה שיקבע את משמעות הצמיחה הדרמטית של חסרי הדת.
