בכל שנה בכ"ט בחשוון מתכנסים היהודים יוצאי אתיופיה בטיילת ארמון הנציב ומשקיפים אל הר המוריה. זה אחד הטקסים של חג הסיגד שמקורותיו בימי שיבת ציון. דקלה אהרן שפרן שוחחה עם ד"ר שרון שלום ועם ח"כ לשעבר שלמה מולה על משמעות החג ועל המסע המפרך בדרכו אל לב הישראליות – מסע שעדיין לא תם.
החג העתיק שאתם לא חוגגים | האזינו לפרק של עוד יום
מהו מקורו של חג הסיגד ומה בדיוק חוגגים בו? "הקהילה האתיופית מאמינה שמי שייסד את החג היו שבי ציון, והוא סימל את חידוש הברית בינם לבין הקדוש ברוך הוא" הסביר ד"ר שלום. "אחרי גלות בבל ובעקבות הצהרת כורש היהודים חזרו לארץ. זו הייתה תקופה של רפיון באמונה ונישואי תערובת. חידוש חג הסיגד אומר שאנחנו רוצים להיטהר ולחדש את הברית והאמונה". החג הוא למעשה יום של צום, טהרה והתחדשות.
בשנת 2008 אישרה הכנסת את "חוק חג הסיגד". ח"כ לשעבר שלמה מולה, מי שפעל רבות על מנת לקדם אותו, מספר על הדרך שבה החוק הזה החל לרקום עור וגידים. "הרבנות הראשית הטילה ספקות ביהודי אתיופיה. ניסינו לפלס את דרכנו ולהגיד לחברה בישראל - תכירו את מי שאנחנו, את הזהות היהודית האותנטית שלנו" הסביר. "הדרך היחידה לעשות זאת הייתה לקבוע סמל ולהפוך את הסיגד לחג לאומי. הייתה התנגדות בממשלה, אבל אני התגייסתי בכל כוחי".
