כשאנחנו מביטים בחודשים האחרונים בחברה הפלסטינית ובגורמי הכוח שנמצאים בתוכה נראה שהרבה דברים מתערבבים להם. עד עכשיו ידענו שיש ארגונים חמושים ששייכים לפלגים שונים והנה קמה לה קבוצה חדשה שקוראת את המפה אחרת לגמרי.
בגוב האריות | האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
"גוב האריות", זה השם שלמדנו להכיר בקיץ האחרון. הקבוצה הזו מעסיקה יותר ויותר את מערכת הביטחון - הם צעירים, מייצרים סביבם אהדה, יודעים לעבוד היטב ברשתות החברתיות וקוראים תיגר על הסדר הקיים.
הפעם בהסכת "עוד יום", חן ביאר וראש הפלסטינים של כאן חדשות אליאור לוי ינסו להבין מה אנחנו באמת יודעים על הקבוצה הזאת ועל האנשים שמרכיבים אותה, עד כמה הם באמת מהווים איום חדש על מדינת ישראל והאם יכולים לשנות את חוקי המשחק או שמדובר באפיזודה חולפת?
"גוב האריות" הוקמה בחודש אוגוסט האחרון בקסבה של שכם. זוהי קבוצה מיוחדת, שמיישמת את "מודל ג'נין" - במחנה הפליטים ג'נין, בניגוד לרוב הזירה הפלסטינית, אין פלגים, כל הקבוצות התאחדו יחד. כך גם הצעירים מ"גוב האריות".
חברי הקבוצה, בני 27-19, נולדו רובם בזמן האינתיפאדה השנייה. הם לא מפחדים לפנות לטרור כי לא חוו על בשרם בשרם את ההרס, ההרג והחורבן ברשות הפלסטינית. ההורים שלהם השתלבו בממסד הפלסטיני בעקבות האינתיפאדה, והייתה להם תקווה להיות חלק ממדינה פלסטינית עצמאית.
"גוב האריות" מייצגים זעם לא רק נגד השלטון הישראלי, אלא גם כלפי הרשות הפלסטינית. ההורים שלהם הם פקידים בממשל הפלסטיני, קצינים ואנשי ביטחון. הצעירים מורדים בהתנהלות של הרשות הפלסטינית, שזנחה את "מודל הטרור" של יאסר ערפאת וויתרה על עצמאות פלסטינית לטובת תיאום ביטחוני.
המצב הכלכלי והחברתי העגום ברשות רק מתדלק את הייאוש הזה. אחוזי אבטלה גבוהים, ושכר נמוך מרסקים את החלומות של צעירים על עתיד. אין להם אופק לאומי, אבל גם אין להם אופק כלכלי. התסכול המשולב הזה התפוצץ בהסלמה האחרונה וממנו נולדו גם אנשי "גוב האריות".
הפעילות ברשתות החברתיות הופכת את גוב האריות לקבוצה פופולרית, או לפחות מוכרת גם בתוך ישראל. בפועל אלו כ-100 פעילים שפשוט "פיצחו את השיטה" – פעילות ברשתות החברתיות. לשם השוואה, הג'יהאד האיסלאמי בעזה מונה כ-5,000 פעילים. ב"גוב האריות" כנראה משקיעים 80% מהמשאבים שלהם ביחסי ציבור ורק 20% בפיגועים עצמם, אבל בסוף האפקט של זה מאוד גבוה.
