היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הבהירה אתמול אחר הצהריים כי עדיין לא גיבשה חוות דעת סופית. "בפני הייעוץ המשפטי טרם הונחה התשתית העובדתית המלאה בנוגע לשאלות המשפטיות שמתעוררות", נכתב בהודעה מטעמה. במשרד המשפטים נערכים דיונים אינטנסיביים בכמה שאלות שאפשר לחלק אותן בצורה גסה לשתי קבוצות: עצם האישור – בתקופת בחירות, ודרך האישור – מי הגופים שצריכים לאשר?
הסכם הגבול הימי עם לבנון: @almog_tamar עם השאלות המשפטיות שהיועמ"שית תצטרך להכריע לגביהן #חדשותהערב pic.twitter.com/BGxycFGlT4
— כאן חדשות (@kann_news) October 2, 2022
לעניין עצם חתימת הסכם בתקופת ממשלת מעבר - היועמ"שית, כקודמיה, הבהירה בעבר כי הכלל הוא שיש להיזהר בפעולות של ממשלת מעבר, בעיקר שעלולות לכבול ולחייב את הממשלות הבאות. עם זאת, המבחן, כתמיד, הוא מבחן הדחיפות והנחיצות. ראינו זאת סביב מינוי הרמטכ"ל, כשחוות דעת ביטחוניות קבעו שלא ניתן לדחותו. ייתכן מאוד שנראה כאן אמירה דומה, כי שיקולים בטחוניים ומדיניים מחייבים את העדפת אישור ההסכם. כמו כן, בדיונים נלקחת בחשבון העובדה שלא מדובר בהסכם שהחל להתגבש רגע לפני הבחירות ובקשר ישיר אליהן. המהלכים והגישושים החלו לפני זמן רב (מאוד). אך אין ספק – תידרש כאן הנמקה בחוות הדעת.
מכאן, ובקשר לכך, לשאלת הדרך: האם משאל עם? אישור הכנסת? ממשלה? קבינט?
1. משאל עם או לא? ההערכה הרווחת במערכת המשפטית היא שהחוק לא חל כי מדובר במים כלכליים, שאינם נכנסים בכלל למקרים המוגדרים בחוק. בדרג המקצועי זאת בהחלט העמדה הרווחת.
2. האם צריך את אישור הכנסת? הסכמים בינלאומיים בדרך כלל לא דורשים את אישור הכנסת, אבל יש חריגים, והשאלה אם זה אחד מהחריגים האלה. בקרב גורמים משפטיים רווחת ההנחה שבנסיבות ההסכם – שוב, מים כלכליים, לא תיחום גבולות המדינה, גם לפי הנוהג של אישור הכנסת - אין צורך בו. כמובן שהעובדה שמדובר בתקופת הבחירות יכולה לשנות גם כאן את חוות הדעת. בשלב זה עוד אין משהו נחרץ וברור.
וכאן נכנסת לתמונה השאלה אם יניחו את ההסכם על שולחן הכנסת. שר המשפטים גדעון סער הודיעה היום כי יעשה כן, אף שאפשר להפעיל חריג בסמכות השר/ה הרלוונטית ובהסכמת שר/ת המשפטים. האחרון נוטה לא לפטור מחובת ההנחה, וממילא שר הביטחון כבר הצהיר אתמול כי יניח את ההסכם לידיעת הציבור. כך שאולי כאן יש דאגה אחת פחות ליועמ"שית.
3. קבינט או ממשלה? קבינט - זה ברור; בדרג המקצועי יש לא מעט שחושבים שאם יש ספק – אז אין ספק, ושיש להביא את ההסכם גם לאישור הממשלה. נכון לכתיבת דברים אלה אין החלטה סופית, אך הנטייה היא לדרוש גם את אישורה.
