המחנה המנומס: מה אפשר ללמוד מהצהרת איזנקוט?

המחנה המנומס: מה אפשר ללמוד מהצהרת איזנקוט?
איזנקוט תומך ב"היפרדות", סער מתנגד למדינה פלסטינית - מה משותף להם? | פרשנות
מחבר יערה שפירא מחבר יערה שפירא
Getting your Trinity Audio player ready...
גנץ, סער, איזנקוט
צילום: צילום: אלעד מלכה

הג'ינגל שהתנגן טרם ההצהרה המשותפת של מובילי המחנה הממלכתי, קבע ש-"אין יותר ימין ושמאל". כשהשיר השתתק ושלושת ראשי המחנה עלו לבמה, נאומיהם הדגימו את הרעיון הפוליטי הזה. 

מיד אחרי המצטרף החדש איזנקוט, שצוטט פעם כאומר ש"היפרדות מהפלסטינים היא צורך בטחוני", דיבר סער, המתנגד נחרצות לחזון שתי המדינות. איזנקוט אמר שצריך לחתור ל"שלום מתוך עוצמה, ומדינה שתבטיח שוויון מלא לכל אזרחיה". ספק אם כמו סער, הוא תומך בהחלת הריבונות בשטחי c, או אם ניקח דוגמא אחרת - בחקיקת פסקת ההתגברות. 

טרם החליט להצטרף לגנץ וסער, איזנקוט קיים פגישות לא רק עם לפיד - אלא אפילו עם מרב מיכאלי, יו"ר העבודה, כדי לברור את המסגרת הפוליטית המתאימה לו ביותר. ממיכאלי ועד סער, וכל מה שביניהם - היו שותפים לגיטימיים. 

המסקנה איננה שהקבוצה הפוליטית הזאת היא נטולת אידאולוגיה, אלא החשיבות הנמוכה שמייחסים בה לעמדות בנושאי מחלוקת עקרוניים בציבוריות הישראלית, אלה שפעם חשבנו שעליהם הולכים לבחירות. 

מהו בעצם מחנה ממלכתי? "ממלכתי" הוא ביטוי עמום, שמשמעותו נקבעת על דרך הניגוד. כשבן גוריון טבע את המונח, "ממלכתי" היה היפוכו של המפלגתי או התנועתי - ששייך למפא"י או להסתדרות העובדים. בשנות ה-70, כשהביטוי חדר לשיח של המשפטנים, שניצנים ראשונים של אקטיביסטים נבטו בהם כבר אז, משמעותו הייתה נטייה לשיח זכויות וצמצום כוחה של הממלכה הבן-גוריונית. היום, משמעות המונח "ממלכתי", היא כנראה משהו שבין "מנומס" ל"מתון", וגם היא נקבעת דרך השלילה - שלילת הגינונים של המחנה הפוליטי היריב. 

ממלכתיות במובנה הזה היא הערך המרכזי שמציעים גנץ, סער ואייזנקוט - ולא רק הם. על שאלות של חזון מדיני, מידת עירוב הדת במדינה או מדיניות כלכלית - השותפים לא לגמרי מסכימים, אבל הם זיהו סנטימנט משותף אחר שמניע מצביעים לקלפיות: הרצון למצוא קבוצת השתייכות פוליטית שכוללת טיפוסים שמדברים יפה ובאים לעבוד.

הפופולריים