היום נשלים תמונה שהתחלנו לצייר אתמול. נעשה את זה באמצעות טבלה, שפרופסור קמיל פוקס עיבד מתוך נתונים שנאספו באתר המדד בשבועות האחרונים. הם מלמדים על תזוזה של מצביעים ומצביעות ממפלגה למפלגה בתוך תקופה של כמה שבועות. אתמול כתבנו ״חודש״. היום נתקן: זה בעצם יותר שישה שבועות מאשר חודש. כלומר – כוונות הצבעה מלפני שישה שבועות מול כוונות הצבעה עכשיו. הנתונים האלה ייחודיים לעומת מה שאתם רואים בסקרים אחרים, בין השאר, משום שאנחנו בודקים שינוי הצבעה של אותם אנשים לאורך זמן במה שהוא סוג של ״סקר מתגלגל״. זה ניסוי מעניין, שאנחנו עושים ברצינות, וגם בזהירות. אז נזהיר גם אתכם: רואים כאן מגמות, אבל לא נעשה מזה דרמה גדולה. פשוט נצביע על מה שרואים, בלי כותרות גדולות.
בואו לסקר המתגלגל של המדד: אם הבחירות היו נערכות היום, למי הייתם מצביעים?
מה ההבדל בין מה שהצגנו אתמול למה שאנחנו מציגים היום? אתמול שאלנו לאן פוזלים מצביעים של מפלגות. כלומר, לאן מצביעים עברו בשישה שבועות. היום אנחנו מסתכלים על המגמה מהצד שני שלה, ושואלים מאיפה מצביעים באו בשישה שבועות. נסביר: נניח שלפני שישה שבועות דגמנו מאה מצביעים שאמרו שהם מתכוונים או מתכוונות להצביע לליכוד. עכשיו דגמנו שוב ומספר מצביעי הליכוד לא השתנה – שוב מאה מצביעים, אבל לא בהכרח אותם מצביעים. נניח, לשם הדוגמה, ש-20 עזבו ו-20 אחרים באו. עכשיו אפשר לשאול שתי שאלות: לאן עזבו 20 זו שאלה אחת. אולי עזבו ליש עתיד, אולי החליטו לשבת על הגדר, אולי החליטו לעבור לתקווה חדשה. זו בדיקה מסוג אחד. זו הבדיקה שהצגנו אתמול.
הבדיקה היום תתייחס ל-20 שבאו, החדשים. שוב – פחות מעניין אותנו כרגע כמה מנדטים הליכוד שווה. את זה אתם רואים בסקרי כלי התקשורת, ויכולים לשפר בהצצה על הממוצע המשוקלל של המדד של כל הסקרים. אותנו מעניינת המגמה. אמרנו ש-20 מצביעי ליכוד עזבו – אנחנו רוצים לדעת לאן. אמרנו ש-20 מצביעי ליכוד באו – אנחנו רוצים לדעת מאיפה. עד כאן הדוגמה וההסבר. מכאן למספרים.
כמו אתמול, תראו אותם בטבלה. במלבנים האדומים, מי שלא זזו. היו על אותה משבצת גם לפני שישה שבועות. בריבועים האפורים והכחולים, מי שהצטרפו. נסתכל שוב על הליכוד, ועל השורה שמתחילה משמאל לימין. רוב גדול של מי שמתכוונים להצביע ליכוד (84%) התכוונו להצביע ליכוד גם לפני שישה שבועות. אבל יש לליכוד גם מצביעים שבאו ממפלגות אחרות. 1% מהציונות הדתית, עוד 1% מישראל ביתנו, עוד 1% מתקווה חדשה, 3% מימינה, וכן הלאה. האמת היא שתמונת המצב בליכוד לא כל כך מעניינת. לכן אין בשורה של הליכוד מלבנים כחולים. המלבנים הכחולים הם אלה שיש בהם תזוזה של יותר מ-10%. כך שעליהם כדאי להסתכל יותר.
מה הם מלמדים אותנו? כמה דברים ששווים תשומת לב. בערך אחד מכל עשרה מצביעים של הציונות הדתית הם מי שלפני שישה שבועות התכוונו להצביע לליכוד. כלומר, הציונות הדתית שואבת קצת בוחרי ליכוד. לעומת זאת, היא לא שואבת מצביעי ימינה. למה? מן הסתם כי כל מי שנשאבו אליה עשו זאת מזמן, לפני הרבה יותר משישה שבועות (צריך לומר: הנתונים נאספו לפני פרישתו של נפתלי בנט מראשות ימינה).
אבל מה שהכי בולט בטבלה הוא כמובן מה שקורה בתחתית שלה. באיזורים של ״אחר״ – כלומר, מפלגה שעוד לא נכללת ברשימה, כי לא עברה את אחוז החסימה באף סקר – של ״לא החליטו״ – שהם קולות המתלבטים – ושל ״לא יצביעו״ – שהם מי שהחליטו שהפעם ילכו לים. שימו לב מי המפלגות ששולחות נציגים לקטגוריות האלה. אחד מחמישה מצביעים של ״אחר״ שאינו ידוע הוא מי שהתכוון להצביע ליכוד. וגם מאלה ש״לא החליטו״ יש לא מעט שהתכוונו להצביע ליכוד (13%), אבל עוד הרבה יותר מצביעי מרצ. כבר הראינו אתמול שמצביעים של מרצ עוזבים את המפלגה גם אם אין להם יעד ברור. כאן אנחנו רואים את אותה תופעה מהצד השני שלה. הרבה מאלה ש״לא החליטו״ (17%) וגם מאלה ש״לא יצביעו״ הם בוחרים שהתכוונו רק לפני שישה שבועות להצביע למרצ (וכמובן, אולי עוד ישובו אליה).
באופן כללי, תנודתיות גדולה החוצה ופנימה לא בהכרח טובה למפלגה, גם אם בסוף המספרים מתאזנים. היא מעידה על בוחרים שלא סגורים על עצמם ועל מה שהם מתכוונים לעשות. סקר חדש של המכון לדמוקרטיה הראה אתמול מי המפלגות שנהנות מיציבות יחסית. בראש נמצאות ארבע מפלגות גוש נתניהו, וזה מה שנותן לגוש תחושה של סיכוי לנצח: מצביעי יהדות התורה, ש״ס, הליכוד והציונות הדתית יודעים למי יצביעו – לאותן מפלגות שכבר הצביעו להן בעבר. אך כפי שמציינים חוקרי המכון, תמר הרמן ואור ענבי, בקרב מפלגות הקואליציה ״הפערים גדולים מאוד״. מצביעי יש עתיד וישראל ביתנו כנראה נשארים עם המפלגה שלהם. מצביעי רע”ם, העבודה, תקווה חדשה וימינה הרבה פחות בטוחים שיצביעו שוב לאותה מפלגה (בהתאמה – 54%, 53%, 41%, 33%).
