מינוי רמטכ"ל, העברת חוקים ופינוי יישובים: מה מותר לאחר ההכרזה על בחירות?

מה מותר ומה אסור מהרגע שהולכים לבחירות?
המירוץ לרמטכ"לות יצא לדרך ואז הבחירות הופיעו בפתח – האם המינוי ייצלח את התקופה? • וגם: העברת חוקים ופינוי יישובים עומדים לפתחה של ממשלת המעבר. רשמית החלטות לא היו אמורות להיות פוליטיות, אבל פעמים רבות המציאות בעבר הוכיחה אחרת
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
מליאת הכנסת, 28.02.22
צילום: צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

איפוק וריסון - שתי מילות הקסם שאמורות להכתיב קבלת החלטות בתקופת בחירות ובתקופת ממשלת מעבר. איפוק וריסון משני טעמים, שחוזרים ומסבירים היועצים המשפטיים לדורותיהם - כדי לוודא ששיקולי נבחרי הציבור יהיו מקצועיים ועניינים, ולא כדי לקושש עוד קולות; וגם כדי לא לקבל החלטות שעלולות לכבול את הממשלה או הכנסת הבאות.

בפועל זה כמובן מורכב יותר וגם - לא תמיד הפוליטיקאים ששים ליישם. לא חסרות דוגמאות מהממשלות הקודמות מהרגע שלפני הבחירות. אבל אם נחזור לימים אלה, דוגמה מעניינת במיוחד - סביב המירוץ לרמטכ"לות – היא נושא המינויים.

בתקופת בחירות לא אמורות להתקבל החלטות כובלות אחרות כמו תקציבים או צעדים שאי אפשר לחזור מהם, אבל, יש כמה אבל

בתקופת בחירות או ממשלת מעבר, לא אמורים להיעשות מינויים משמעותיים. אבל, יש כמה אבל. הראשון: מינויים שלא רק יצאו לדרך, אלא נמצאים ממש בשלב מתקדם, דוגמת ועדות איתור מקצועיות, שכבר התכנסו והמועמדים שמחכים לאישור סופי. השני, ורלוונטי במיוחד: מינויים נחוצים שלא ניתן לדחות, כי הדבר עלול לפגוע באינטרסים חיונים של המדינה והציבור, בהתנהלות התקינה וכדומה; או מקרים שלא ניתן לפתור בדרך אחרת, כמו הארכת כהונה או ממלא מקום.

האם מינוי הרמטכ"ל נכנס לחריגים האלו? את זה תצטרך להחליט היועצת המשפטית לממשלה, שלפתחה מונחות מספר סוגיות: מצד אחד, ה-גוף הביטחוני ושיקולי ביטחון נחשבים כאלו שיכולים להצדיק מינוי גם בתקופת מעבר; בצה"ל, בשל גודלו, אופיו ובעיקר אופי פעולותיו – ספק אם יש מקום לכהונת ממלא מקום, ואז שוב לחילופים. מה גם שהשיקול במינוי לא אמור להיות פוליטי.

מצד שני, יש עוד זמן עד לסיום כהונת הרמטכ"ל הנוכחי, ולכאורה – מה בוער? במיוחד שהמחליפים אמורים להגיע מהצבא ולא מבחוץ; וכן אותו כלל שבדרך כלל לא ממנים בתקופות כאלה.

בגוף ביטחוני אחר, מוסד, אישר היועמ"ש הקודם מינוי ראש חדש – בשיא ממשלת המעבר. מנימוקי מנדלבליט אז אפשר ללמוד אולי מה יהיה לגבי מינוי רמטכ"ל

מה יכריע מהשיקולים? מוקדם לדעת. בגוף ביטחוני אחר, מוסד, אישר היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, מינוי ראש חדש – בשיא ממשלת המעבר. אחד הנימוקים הבולטים - מדינת ישראל הייתה בתקופת בחירות וממשלות מעבר אחת ארוכה, שסופה לא נראה אז. מנימוקי היועץ אז אפשר ללמוד אולי מה יהיה לגבי רמטכ"ל.

בהתחלה מנדלבליט הודיע שהדין אינו מאפשר את המינוי, במיוחד אם הוכרז בהקשר פוליטי בזמנים של בחירות. אך אחרי שהתברר שראש המוסד הקודם לא יאריך את כהונתו, שאין ממשלה קבועה באופק, בנוסף על העובדה שהמועמד הגיע מתוך המוסד עצמו וקיבל את אישור הוועדה למינוי בכירים, וכמובן אופיו ופעולתו של המוסד - הכריעו את הכף ואיפשרו את המינוי.

לעומת זאת, במשטרה היה ממלא מקום במשך תקופה ארוכה מאוד, וגם כאן הרבה שיקולים וצעדים פוליטים, שהפכו את אישור המינוי לכמעט בלתי אפשרי, עד שגם במקרה הזה, הסחרחרה הפוליטית הבלתי נגמרת הביאה לאישורו.

חוקים והחלטות: דחופים ומשמעותיים בלבד

כמו שמינויים ככלל לא מתבצעים בתקופה הזאת, אלא אם הם דחופים או עונים לחריגים משמעותיים אחרים, בתקופת בחירות לא אמורות להתקבל החלטות כובלות אחרות כמו תקציבים או צעדים שאי אפשר לחזור מהם.

באשר לחקיקה - ככלל, כל חוק שפוקע אחרי ההכרזה על פיזור הכנסת מוארך אוטומטית לשלושה חודשים. כך יהיה לגבי תקנות יהודה ושומרון - בהנחה שהחוק שמפזר את הכנסת יעבור לפני שייפקעו, כך גם לגבי חוקים אחרים. גם כאן, כמובן, יש לא מעט מורכבות - חוק הגיוס, לדוגמה, פקע מזמן. במסגרת הדיונים בעתירות שהוגשו בנושא, המדינה ביקשה עוד ועוד דחיות בשל המצב הפוליטי. סביר שכך יהיה גם עכשיו.

גם לגבי יישובים שכבר הוחלט שיפונו המצב מורכב. הדין ברור, ולפיו נושא של אכיפת חוק והחלטות לא אמור להיות מושפע מבחירות, אולם בפועל המצב היה ונותר מורכב יותר. במקרים דומים בעבר הממשלות ביקשו דחייה בשל בחירות.

רשמית - החלטות לא היו אמורות להיות פוליטיות, אבל המציאות הוכיחה אחרת פעמים רבות.

הפופולריים