זה כמה שבועות שחבר הכנסת מימינה ניר אורבך מסביר למקורביו שהקואליציה עומדת להתפרק בכל מקרה. הנימוק הוא שאין אפשרות להעביר את התקציב הבא בלי הרשימה המשותפת או חלק ממנה - ועל אף אחד מהח"כים האלה הוא אינו מוכן להסתמך, גם אם לא ידרוש דבר (תיאורטית). עוד הסביר אורבך, לכל מי שהקשיב, שבינתיים, בזמן שעובר בקואליציה - הוא סופג נזק פוליטי אדיר מפני שתומכיו לשעבר מזהים אותו עם שיתופי הפעולה עם הסיעות הערביות.
שני שינויים מרכזיים חלו בהתנהלותו של אורבך מאז נפילת חוק יהודה ושומרון ביום שני. ראשית, המחוייבות שלו לחברים איילת שקד ואביר קארה נחלשה. אם בעבר הוא התעקש שידון באפשרויות שריון בליכוד רק בתנאי שהשניים באים איתו, היום הוא כבר מנהל את המגעים האלה עבור עצמו בלבד.
אומנם, בפגישות שקיים עם שקד אתמול והלילה הוא התחייב שלא להפתיע אותה בפרישה פתאומית, והוא כמובן ישמח שהיא תבוא יחד איתו - אבל זה כבר לא תנאי. שני אנשיו הקרובים של אורבך נפגשו השבוע כמה פעמים עם יריב לוין, מרכז האופוזיציה, ודנו באפשרויותיו בליכוד.
שנית, האפשרות להתפטר מהכנסת - שהוא שקל בעבר - מבחינתו כבר לא על הפרק. אלא אם יחול שינוי דרמטי בתנאי המשחק, אורבך נחוש להישאר בפוליטיקה, גם עכשיו וגם אחרי הבחירות הבאות.
שלושה מסרים, שתי אפשרויות
המסרים שהוא מעביר לגורמים השונים שאיתם הוא בא במגע מתחלקים לשלושה. לבנט הוא אמר ביום שני בלילה ש"האירוע נגמר". בשיחה קשה שניהלו, שנמשכה יותר משעה, הסביר אורבך שאין טעם להמשיך ואפילו התלבט בקול אם בכלל יגיע להצבעות הבאות באותו לילה עם הקואליציה. בנט ושקד שיכנעו אותו אז להמתין מעט.
בשיחות הפרטיות עם שקד, אורבך אומר שהוא רוצה "לתת עוד צ'אנס לבנט" ומבטיח אי-הפתעה.
לבסוף, בתשובות לכלי התקשורת, בסביבת אורבך מתעקשים שהוא באמת טרם קיבל החלטה סופית לגבי עתידו בקואליציה. כך הוא גם משיב לשאלותיו של לוין, שמציע לו שריון בליכוד בבחירות הבאות בתמורה לעזיבת הקואליציה.
לכאורה, אורבך עשוי לשקול גם אפשרויות נוספות, כמו ניסיון לשקם את "הבית היהודי" במתכונת הישנה, כמפלגה ציונית-דתית לייט בשילוב מעט חילונים - מתכונת שהוא מתגעגע אליה מאז הקמת הממשלה. אפשרות נוספת יכולה להיות הצטרפות ל"ציונות הדתית" של סמוטריץ'.
אלא ששני הרעיונות האלה, שאולי נראים מתאימים למנכ"ל הבית היהודי לשעבר, הם בעלי היתכנות פוליטית נמוכה בשלב הזה, מטעמים שונים. ההתלבטות האמיתית של אורבך, כנראה, הייתה ונשארה: להישאר עם בנט והקשיים בקואליציה, או להצטרף לנתניהו בקול תשואות ולקראת בחירות.
