מה עשתה איראן שהקפיץ את ראשי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אחרי מערכת יחסים רבת שנים ותהפוכות? ומה משמעות הנזיפה של גוף הפיקוח? בפרק חדש של עוד יום, דניאל אופיר מברר עם עמיחי שטיין איך פועלת הקהילה הבין-לאומית למנוע התגרענות של הרפובליקה האיסלאמית, מה העמדה הישראלית, ועד כמה טהראן באמת קרובה ליעד?
האזינו לעוד יום
ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי שחרר השבוע פצצה גרעינית: איראן רחוקה רק כמה שבועות מהעשרת כמות מספיקה של אורניום לפצצה גרעינית אחת. זה קורה במסגרת כינוס מיוחד של הסוכנות, שנועד לנזוף באיראן על כך שהיא לא מספקת תשובות למתקנים סודיים במסגרת תוכנית הגרעין שלה.
העולם עדיין מאמין שהדרך הכי טובה למנוע מאיראן נשק גרעיני הוא הפיקוח של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית. סימה שיין, אשת מוסד ומל"ל לשעבר והיום חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סיפרה על המטרה והאפקטיביות של הגוף הזה.
"הסוכנות מפקחת באמצעות פקחים בכל המדינות שהצהירו שיש בהן פעילות גרעינית. היא מסתמכת על הצהרות של מדינות ספציפיות. רק במדינה שהצהירו ורק באתרים מוצהרים", סיפרה שיין. "איראן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ב-2002 פורסמו תצלומי לוויין לבניית אתר ההעשרה בנתאנז ובעקבות החשיפה פנתה הסוכנות לאיראן וביקשה לבוא ולפקח".
ב-2003 התרחש הביקור הראשון של מנכ"ל סבא"א באתר בנתאנז, ומאז החל הדיאלוג בין איראן לסוכנות. האם הקהילה הבין-לאומית יכולה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני? "צריך לשאול קודם כל אם היא יכולה ושנית - אם היא רוצה", עונה שיין. "איראן לא הגיעה לפצצה בין השאר בגלל הלחץ הבין-לאומי שהופעל על איראן. יש למערכת הבין-לאומית כלים שאם היא רוצה היא יכולה להפעיל".
