בשבוע שעבר פורסם על מהלך נוסף באינספור הניסיונות להנחלת לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית - שר האוצר ליברמן מקדם רפורמה שתביא לקיצוץ של מיליארדים מדי שנה בתקציב רשתות החינוך של המפלגות החרדיות, במידה ולא יבחנו את התלמידים במקצועות הליבה.
הקרב על לימודי הליבה | האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
זוהי אינה הפעם הראשונה בה המושג "לימודי ליבה" נשמע במחוזותינו, במהלך העשורים האחרונים היו מספר תוכניות וניסיונות לשלב את הלימודים הכלליים במוסדות החרדיים, אך ללא הצלחה. הפעם בהסכת "עוד יום", עקיבא נוביק ויאיר אטינגר צללו אל ההיסטוריה של המאבק ארוך השנים להנחיל את לימודי החול בקרב בתי הספר החרדיים, וניסו להבין - מדוע הם כשלו?
המחלוקת סביב לימודי הליבה מלווה את ישראל עוד מלפני הקמתה. במסמך הסטטוס קוו שכתב בן גוריון מתוך ניסיון לרתום את אגודת ישראל לרעיון של הקמת מדינה יהודית, נכתב כי מובטחת לחרדים אוטונומיה בכל הקשור לענייני החינוך. בן גוריון כן כלל תנאי ללימודי ליבה שכן צריכים להילמד במוסדות החרדיים, אך אמות המידה של אותה הנחיה מעולם לא הוגדרו, והוא כמעט ולא נאכף.
משרד האוצר מקדם רפורמה שתקצץ ברבע את תקציב רשתות החינוך של המפלגות החרדיות. המהלך שאמור להיכלל בחוק ההסדרים בתקציב 2023, יעלה לרשתות החינוך מיליארד שקלים בשנה אם יעבור@lielkyzer #חדשותהערב pic.twitter.com/bvkRYPE12q
— כאן חדשות (@kann_news) May 23, 2022
באוגוסט 2002 שרת החינוך לימור לבנת מגבשת את תוכנית לימודי הליבה. לפני כן היו מספר חוקים שלא הצליחו להסדיר את המחלוקת, אך לבנת רצתה להגדיר באופן סופי מהם לימודי ליבה - לשון, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. אלא שמאז התוכנית, האוטונומיה החינוכית החרדית דווקא התחזקה. ב-2007, בממשלת אולמרט, שר שולי יחסית בשם משולם נהרי מש"ס מחוקק את חוק נהרי, שמגדיל את התקציבים לרשתות החרדיות של ש"ס ויהדות התורה ל-100%.
בתחילת 2013 נבחר לכנסת יאיר לפיד, יחד עם שר חינוך חדש ממפלגתו, שי פירון. יש עתיד מתנה את הכניסה לממשלה בסוגיית לימודי הליבה, והוא מתקן את חוק נהרי - ומתנה אותו בלימודי הליבה. אלא שהממשלה הזו הייתה קצרת ימים, ובממשלה שנבחרה לאחר מכן, החרדים מחקו את כל מה שלפיד עשה. מאז כמעט ולא היה ניסיון נוסף בנושא, עד החודש האחרון, בו שר האוצר ליברמן בעצם חוזר לחוק נהרי. הוא אומר כי התקצוב יחזור ל-75%, ויוכל לשוב ל-100%, בתנאי שיכניסו את תוכניות לימודי הליבה ברשתות החרדיות.
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מספר כי במערכת החינוך החרדית נמצאים נכון להיום כ-360 אלף תלמידים. הבנות לומדות לימודי ליבה, חלקן עושות מבחנים בסוף הלימודים שמשתווים לחצי בגרות. אצל הבנים זה כמעט ולא קיים, וזה מתחלק בין רשתות ומוסדות בעלי פיקוח שונה - בגיל התיכון, כמעט כולם לא לומדים לימודי ליבה.
אז למה החרדים מתנגדים? מלאך מסביר: "יגידו לך חלק מהמחנכים, המנהיגים או ההורים - זה לא חשוב לחיים, לא חשוב ללימוד תורה. אם יש עוד שעה פנויה, אז שילמד עוד גמרה. ההיבט השני - יש הבנה מתחת לפני השטח שאם רמת לימודי החול תהיה גבוהה, אז יש סיכוי שזה מה שיתפוס את תשומת הלב של התלמיד ומטרת החינוך החרדי היא להכשיר את הצעירים להיות לומדי תורה".
