אתמול התפרסם נתון שבאמת אני לא יודע איך אפשר להישאר אדישים אליו: משכנתה ממוצעת היום בישראל היא יותר ממיליון שקל. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנחנו חוצים את הרף הזה. אנשים לוקחים פה הלוואות של יותר ממיליון שקל בממוצע ל-25, 30 שנה, כאילו כולנו רוטשילד. חבר'ה, מה נסגר פה?
והסיבה שכל המשכנתאות האלה כל כך מתייקרות היא משום שהדירות כל כך מתייקרות. רק שבניגוד לאיך שזה נראה זה לא איזה תהליך טבעי כזה. יש אנשים שמפמפמים את המחיר כלפי מעלה והם האנשים שמרוויחים מזה, ואני מדבר בעיקר על הקבלנים ועל הבנקים.
בשנת 2021, הרווח הכולל של כל חברות הבנייה הגדולות בישראל חצה את 2.5 מיליארד שקל. זו עלייה של יותר מ-150 אחוז בשנה אחת. המחירים לא סתם עלו, אנשים העלו אותם. קחו את חברת פרשקובסקי למשל, אחת מעשר חברות הבנייה הגדולות בישראל. בשנת 2020 הרווח הנקי שלה היה מאוד יפה, 20%. אחלה רווח נקי. בשנת 2021 שיעור הרווח הנקי עלה ועלה ועלה ועלה עד שהגיע ל-33%, נקי, אחרי מס. מה, פתאום פרשקובסקי בונה דירות מזהב? לא. אנחנו פשוט מוכנים לשלם משום מה המון המון כסף יותר על אותו הדבר.
זה מגיע בגלל שחברות הנדל"ן מעלות ומעלות ומעלות את המחירים, כי הן יודעות שאנחנו נקנה בכל מחיר. והסיבה היחידה שאנשים קונים דירה בפתח תקווה או בחדרה בשני מיליון שקלים או ב-2.5 מיליון שקלים היא משום שהם חושבים שבעוד כמה שנים יגיע הפראייר שיקנה את אותה דירה בדיוק בעוד חצי מיליון שקל. אחרת בחיים לא הייתם מוכנים לשלם כל כך הרבה על הדירה הזאת. היא לא באמת שווה את זה וכולנו יודעים את זה.
לפני כמה חודשים כל המדינה סערה בגלל שהפסטה התייקרה מ-5 שקלים ל-5.5 שקלים, אבל דירות שמתייקרות במאות אלפי שקלים בתוך שנה אחת, זה אנחנו מקבלים באדישות, זה בסדר. זה טבעי. זה לא טבעי!
בקיצור, אם על פסטה ב-5 שקלים גיא לרר ידע להבעיר את כל המדינה, אפשר לעשות את זה גם על דירות של שני מיליון שקלים בפתח תקווה. רק חסר הבן-אדם שיתחיל.