אחרי הפרישה של סילמן - חברי ימינה הם כרגע הקבוצה שסופגת הכי הרבה חיזורים ולחצים במערכת הפוליטית. מי מקבל הצעות מפתות, מי שוקל פרישה ואיך החוק הנורווגי קשור לכל זה?
מי שצפויים להכריע מה יהיה גורל הקואליציה הם חברי הכנסת של ימינה.@yaara_shapira מביאה את הלחצים, ההצעות והאינטרסים#חדשותהערב pic.twitter.com/9nnh6embEc
— כאן חדשות (@kann_news) April 7, 2022
נראה שעדיין נכון לומר שעיקר הלחץ מופעל על ניר אורבך. היתרון מבחינתו בפרישה מהקואליציה: הוא יכול להיות גם בהבטחה לתפקיד וגם באשראי הציבורי בימין. החיסרון: בחוסר הביטחון שישתלב בליכוד ובעובדה שהוא יהיה אחראי להפלת הממשלה. אורבך, כך שומעים ממקורביו, שוקל גם אפשרות שלישית של פרישה בכלל מהחיים הפוליטיים – אולי כמוצא אחרון בין אפשרויות גרועות.
נעבור לסגן השר אביר קארה - יש לו משקעי עבר עם הליכוד, אבל הוא קיבל משם פניות והצעות מרחיקות לכת, כולל חבילת הישגים גדולה בתחומים הכלכליים. זה כמובן היתרון מבחינתו בעריקה לצד השני. החיסרון הוא שהוא בעצמו לא מאמין שהליכוד יכול להרכיב ממשלה עכשיו, ולא סומך על הבטחות לאחרי הבחירות.
לשרה איילת שקד מגיעות פחות הצעות כאלה לעומת מה שמקבלים אורבך וקארה, כנראה בגלל הדם הרע עם נתניהו. אבל בחישוב הייתרונות והחסרונות מבחינתה, היתרון הוא דרך סלולה לליכוד, כמו ששקד חיפשה כבר פעמים רבות בעבר. החיסרון, הוא שאחרי שסילמן כבר עשתה את המהלך, אם שקד תעשה זאת עכשיו היא כבר תיתפס כנגררת. חוץ מזה, היא כרגע לא חברת כנסת, וכדי לחזור היא תצטרך להתפטר מתפקיד השרה, שזה חיסרון בפני עצמו.
הבאה בסדר החיזורים מהליכוד היא שירלי פינטו. לכאורה מכיוון שהיא חברת כנסת נורווגית, שקל לפטר אם היא עושה צרות, היא לא הייתה צריכה לקבל הצעות בכלל. אלא שהאפשרות שאורבך יפרוש מהפוליטיקה הגיעה גם לאוזני הליכוד. במקרה כזה היא תהפוך לחברת כנסת מהמניין, ובליכוד כבר מכינים את הקרקע גם מולה.
קואליציית בנט-לפיד - ההתרסקות? | האזינו לעוד יום
שני היחידים בימינה שכמעט לא סופגים את האש הם השר מתן כהנא, שנחשב מקורב מאוד לבנט ולכן לא נתפס כעריק פוטנציאלי, וחבר הכנסת יום טוב כלפון, שהוא באמת חבר כנסת נורווגי וגם יישאר כזה. בהרבה מובנים את גורל המערכה הפוליטית יכריעו החברים האלה בימינה. האם דרכנו לבחירות, לשיתוק פוליטי ארוך, או אולי, בעזרת תרגילים שונים – יוכלו לשקם את הקואליציה.
