פליטים. פליטות. איזו הגדרה אחרת ניתן לתת למי שנאלצו לברוח מאוקראינה, להותיר חיים מאחוריהם, פעמים רבות גם בני משפחה. אבל מבחינה משפטית, כמו תמיד, זה יותר מסובך.
ישראל ושאלת הפליטים מאוקראינה | עוד יום
למען הסר ספק: הדברים הבאים נועדו לשקף את המצב הקיים מבחינה משפטית, מדינית, בין-לאומית. מה קובעות אמנת הפליטים שנחקקה שנים ספורות לאחר מלחמת העולם השניה והשלמות שהגיעו אחריה. מה קובע הדין. לא מה נכון וצודק ומה לא; אלא הבסיס העובדתי כדי לגבש עמדה כזאת.
ועוד נקודת מוצא: כל האמור אינו רלוונטי למי שחוק השבות חלק עליהן ועליהם. כאן הכניסה היא אחרת לחלוטין, דרך מבחנים אחרים: למעשה מסלול ישיר לאזרחות. הדברים הבאים, נוגעים לכל השאר, ויש הרבה כאלה.
המדינה תגיש בקרוב תגובה ראשונית לבג"ץ, שצפויה להסתמך על המתווה החדש של שקד. נכון להצהרת שרת הפנים הערב, אין עדיין הגדרה או מגבלה על דרגת הקרבה של הנכנס לארץ, אך ההערכה שיהיו נהלים שמחייבים רמת קשר מסוימת@almog_tamar #חדשותהערב pic.twitter.com/f3m8WtF0ut
— כאן חדשות (@kann_news) March 13, 2022
הזכאות להקרא פליט, עד כמה שאבסורדי להשתמש במילה זכאות על הסיטואציה האיומה הזאת, ניתנה בהתחלה למי שנרדפו אישית או כחלק מקבוצה על רקע אחד מחמש העילות המופיעות באמנת הפליטים: גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצת מיעוט נרדפת, על פי רוב) או השקפה מדינית, כשהכוונה בעיקר למתנגדי משטר.
כך או כך, גם אם אדם אינו פליט "רשמית", אסור להשיבו לפי המשפט הבין-לאומי למקום שבו חייו יהיו בסכנה.
גם בריחת מאימת המלחמה, כפי שקורה כעת באוקראינה, היא עילה לפתיחת שערי מדינות אחרות. הפרקטיקה הבין-לאומית היא שכאשר מגיעות כמויות גדולות של מבקשי מקלט הבורחים מאזור מלחמה, נותנים בתור התחלה מעין הגנה זמנית כללית. זה המצב למעשה בלא מעט ממדינות אירופה כרגע. על כן פותחים שערים ונותנים מענה, אין זה מבטיח שבהכרח אדם שהגיע כך יוגדר בעתיד כפליט. מצב עם כמה קווי דמיון, היה בקליטה ראשונית בישראל של מי שברחו מדרפור.
סיכום ביניים: עיתונאית רוסיה שתצא נגד פוטין, חייה בסכנה בשל כך ותברח לישראל, יתכן בהחלט כי תזכה עתידית להגדרה של פליטה. באותה העת עיתונאית אוקראינית, שחייה בסכנה בשל ההפצצות ותברח, תוכל עקרונית להכנס בשערי המדינה אך לא בטוח באותה מידה של וודאות שתוגדר עתידית כפליטה שתוכל להשאר כאן תמיד.
כאן נוספת מחלוקת שטרם לובנה, ומקשה עוד יותר על הגדרת מי נחשב פליט: האם מי שברחו ממלחמה, נקלטו במדינה אחת ואז עברו לאחרת, עדיין נחשבים פליטים? ובדוגמה הכואבת העכשווית: מי שברחו מאוקראינה בשל המלחמה למדינה שכנה, נקלטו בה באופן כזה או אחר ורק אז הגיעו לישראל - האם אלו עדיין יוגדרו פליטים? יש האומרים שלפי הפרשנות לאמנת הפליטים הבין-לאומית, מי שמצאו מדינת מקלט בטוח, לא יכולים להתייחס אליה כמדינת מוצא לחפש מקומות אחרים ולהמשיך להחשב כפליטים. מצד שני, עולה השאלה, האם אדם שברח מאוקראינה למקום הראשון שיכל והמשיך מיד במסעו הקשה, האם באמת אינו פליט רק בגלל אותה תחנה בדרך.
נהר הפליטים מאוקראינה שוטף את אירופה. המספרים ממשיכים לעלות מיום ליום, ובזמן שבישראל מתווכחים - איך מתמודדים באירופה עם הטרגדיה ההומניטרית?@lielkyzer #חדשותהערב pic.twitter.com/OlbBYWH9hU
— כאן חדשות (@kann_news) March 13, 2022
ועכשיו למורכבות האחרונה: למעשה, ההגדרה הישראלית הרשמית היא מבקש או מבקשת מקלט. רק מי שבקשתם נענתה מוגדרים למעשה פליטים רשמית. בישראל, במשך שנים ארוכות, היו הרבה מאוד בקשות ומעט מאד הענות, הרבה לפני ענייני אוקראינה.
הרוב בישראל היו מהגרי עבודה - כלומר מי שנכנסו לכאן כדי לעבוד, וחלקם נותרו ללא אשרה – מה שהפך אותם לשב"חים; או מסתננים, מי שנכנסו ללא כל אשרה מההתחלה.
המלחמה באוקראינה מאתגרת את הסדר העולמי בלא מעט מובנים, וכעת מתברר שגם במובנים המשפטיים.
