קצת מוזר לעסוק בפוליטיקה, ועוד פוליטיקה ישראלית, כשמשבר בטחוני והומניטרי משתולל באירופה. ובכל זאת, הימים חולפים, והסימנים מצטברים: ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בצרות. אם חשב, או קיווה, שמשבר יחזיר אליו את הציבור הישראלי (לא שקיווה למשבר – נתניהו הוא פטריוט – קיווה שאם יהיה משבר זה יעזור לו פוליטית), התקווה כנראה לא מתממשת. אין געגוע, אין חזרה, אין כמיהה, אין חרדה שמריצה את הבוחרים בחזרה לחיקו הבטוח של מי שהוביל את ישראל במשך יותר מעשור.
יש זמנים, יש מדינות, שבהן נרשמה כמיהה כזאת, למנהיג שכבר כמעט וירד מהבמה. וינסטון צ׳רצ׳יל הוא הדוגמה המוכרת, אבל לא יחידה, של מנהיג כזה - כמעט גמור, אבל נקרא לדגל לנוכח משבר. גם על ג׳ו ביידן אפשר לומר דבר דומה. מי מחזיר את הקשיש המשומש הזה למרכז הזירה? מי שמרגיש שדור הצעירים לא יכול לעמוד במטלה, ומעדיף את הבטוח והמוכר על פני החדש.
בואו גם אתם לדרג מי מתאים יותר להיות ראש הממשלה – האם זה בנט או אולי נתניהו?
רוצים דוגמה ישראלית? יש גם כזו. אריאל שרון של תחילת ימי האינתיפאדה השנייה. הזיכרון מתקהה, אבל שווה לרענן אותו מדי פעם. באמצע שנות ה-90 ישראל זנחה את דור המנהיגים הישן, המזדקן, והחליפה אותו בדגמים חדשים ונוצצים, בנימין נתניהו ואהוד ברק. זה החזיק מעמד לחמש שנים עד שהבוחרים נמלטו מהחדש בחזרה לישן, לדור הנפילים. שרון, שבאמצע שנות ה-80 כבר נראה כמו פוליטיקאי שעתידו מאחוריו, הוחזר למרכז הבמה, והיה לאחד מראשי הממשלה הכי דומיננטיים בהיסטוריה של ישראל.
תיווך כחול לבן | עוד יום
המשבר באוקראינה אינו דומה כמובן למשבר כמון האינתיפאדה השנייה. הוא רחוק. אמנם דרמטי, אבל בטלוויזיה. לא בחיים. ישראל נעשתה קצת מעורבת בו, אבל יותר מבחירה מאשר מכורח. תחילה החליטה להוריד פרופיל, אחר כך גילתה שהורדת פרופיל לא מתיישבת עם האישיות של ראש הממשלה שלה. נפתלי בנט הוא לא יצחק שמיר. הוא אחד שמסתער ומהמר. כך נעשה ראש ממשלה עם שישה מנדטים, כך נכנס בשערי הקרמלין בעוד שאר העולם צופה בו בהשתאות.
איך כל זה משפיע על מעמדו של נתניהו? כל שבוע-שבועיים בא סקר חדש ומוכיח שנתניהו מועדף על פני בנט ובפער גדול. אתמול היה סקר כזה, של פרופ׳ קמיל פוקס. כמה חכמים של הימין צהלו למקרא הנתונים. כמה חכמים של השמאל השפילו ראש. אפשר לצנן את אלה ולהרגיע את אלה. שום דבר לא קרה. ואם קרה – בטח לא משהו שצריך לשמח את נתניהו. כן, הוא מוביל על בנט בשאלת ההתאמה לראש הממשלה. למה מוביל? כי הקולות של מתנגדי נתניהו מתפצלים בין כמה מועמדים. כן, הוא מקבל ציון גבוה מיותר ישראלים על התאמה לניהול המשבר. למה יותר? כי הקהל של נתניהו תמיד אומר ״נתניהו״. הוא נאמן לו הרבה יותר מכפי שקהל של מישהו אחר נאמן למישהו אחר.
אבל הנה הבעיה של נתניהו: בשום מקום, באף שאלה, הוא לא משפר את ביצועיו לעומת ביצועי העבר שלו. יש לו בערך 50%. וזהו. 50% של בטון יצוק בעדו. אבל לא פחות מזה 50% בטון יצוק נגדו. המשבר לא סדק את התנגדות המתנגדים. המשבר לא פורר את חומת האופוזיציונרים. המשבר לא עורר געגוע, כמיהה או חרטה. נתניהו נותר עם תומכיו הרבים, ולא הצליח למשוך אף אחד ממתנגדיו הרבים.
זלנסקי ביקש מבנט שיתווך בין רוסיה לאוקראינה - נתניהו הוא האיש שיכול לעשות את זה | פרשנות
מצבו טוב משל בנט. אבל זו חוכמה קטנה. לבנט, כבר הזכרנו, היו שישה מנדטים בבחירות האחרונות. קו הבסיס שלו נמוך. הוא נעשה ראש ממשלה לא בגלל שיש לו הרבה תומכים, אלא בגלל שלנתניהו יש הרבה מתנגדים. בגלל שיש 50% שלא משנה מה לא רוצים את נתניהו כראש ממשלה. בהינתן הברירה, הם יעדיפו את בנט, או לפיד, או גנץ, או סער, או מישהו – אולי לא ממש כל אחת ואחד, אבל הרבה מאוד אחרים – על פני נתניהו.
לכן, אין שום בשורה לנתניהו כאשר סקר חדש מגלה ש-49% סבורים שהוא ינהל את המשבר יותר טוב. אין שום בשורה לנתניהו כאשר נתוני המדד ממשיכים להראות כל העת שנתניהו מסתובב סביב ה-50% תמיכה, פעם קצת יותר ופעם קצת פחות. כך מצבו כל הזמן. וכמובן, זה לא מצב גרוע. זה מצב שאולי עוד מותיר לו סיכוי תיאורטי לחזור ולנצח בבחירות, בפער של מנדט או שניים, תלוי בנסיבות ובאחוזי הצבעה. אבל הוא כן גרוע במובן זה שאיננו משתפר. בינתיים, איננו משתפר. בינתיים, גם משבר עולמי לא גורם לו להשתפר.
מה יותר חשוב: תחבורה ציבורית בשבת או הורדת מחירים? בואו להשתתף במבחן הדת והמדינה
מה יקרה אם וכאשר ייחתם הסכם עם איראן? האם אז ישתפר? מה יקרה אם וכאשר יפרוץ משבר בטחוני בישראל, ולא באוקראינה? מה יקרה אם המשבר העולמי יגרור משבר כלכלי חמור? את זה כמובן אי אפשר לחזות. אפשר רק להעריך על סמך המצב כרגע. מול נתניהו עומדת חומת בטון של התנגדות. גובהה: כמחצית מהאוכלוסייה.
