השכונה שמאיימת להצית את השטח: הסיפור של שייח ג'ראח

הסיפור של שייח' ג'ראח
מה יש בשכונה המזרח ירושלמית הזאת שמגלם בתוכו את הסכסוך הישראלי–פלסטיני כולו, ובכל פעם מחדש מאיים להצית את השטח? חן ביאר וסולימאן מסוודה על ההתפתחויות האחרונות ומה הרקע שלהן. וגם שתי נקודות מבט שונות: טל יושובייב, שביתו בשכונה הוצת מבקבוק תבערה, וחגית עופרן משלום עכשיו, שפעילה שנים נגד פינוי המשפחות הפלסטיניות
author מחבר KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
עוד יום ההסכת - עימותים בשיח ג'ארח
צילום: צרוב

לרגע זה היה נראה כמו שידור חוזר של "שומר החומות": גורמים פוליטיים זרמו לשייח' ג'ראח כדי להפגין על מה שנראה בעיניהם כמו עיוות צדק ופגיעה בקודש. מה שבחודש אפריל האחרון התפתח לכדי עימות של ממש בין ישראל לחמאס נרגע במעט אתמול ושלשום, אך כמו שאמר מפקד אוגדת איו"ש לחייליו - מספיק רק גפרור כדי להצית הכול מחדש. 

האזינו לעוד יום

אך מדוע הפכה שייח' ג'ראח לסמל של מאבק, שרשתות תקשורת ומובילי דעת קהל ברחבי העולם עוקבים אחר המתרחש בו? לשם כך ההסכת עוד יום אירח את הכתב לענייני ירושלים של כאן חדשות, סולימאן מסוודה, וכן את תושב השכונה טל יושבייב ואשת שלום עכשיו חגית עופרן. 

השכונה הערבית שייח' ג'ראח הייתה לבית של תושבים ערבים אמידים שיצאו מחומות העיר העתיקה במאה ה-19. במרוצת השנים הוקמו שם גם שתי שכונות יהודיות - נחלת שמעון ושמעון הצדיק, אותן נטשו התושבים היהודים עד למלחמת העצמאות. 

לאחר הקמת המדינה, הייתה השכונה בשטח ירדן והממשלה הירדנית שיכנה בבתים שנטשו היהודים פליטים פלסטינים. משפחת סאלם, שמול ביתה הקים ח"כ איתמר בן-גביר את "לשכתו", הגיעה לשכונה לאחר שברחה מביתה ביפו. 

בשנת 1967 אוחדה ירושלים, וחוק נכסי נפקדים וחוק הסדרי משפט ומנהל הוחל על השכונה. חוקי מדינת ישראל מתירים ליהודים שפונו מבתיהם לפני 1948 לתבוע בעלות על אותם בתים - כך שהמשפחה היהודית שהתגוררה בבית של משפחת סאלם לפני הקמת המדינה יכולה לתבוע שוב את ביתה. אולם החוק הזה אינו חל על ערבים - לא משנה כמה תעודות ומסמכים יש לה, ומשפחת סאלם לא יכולה לתבוע חזרה את הבית שנטשה ביפו. 

עופרן: "לפני שבאה המשפחה הנוכחית היו משפחות אחרות שחיו באיזשהו דו קיום סביר לחלוטין, מה שאי אפשר לומר על הבן אדם שגר שם עכשיו"

"שייח' ג'ראח הייתה שכונה מאוד שקטה לאורך יותר מ-50 שנה. בשכונה גרו מתנחלים ללא צורך באבטחה. הדברים השתנו בשנה האחרונה", סיפרה חגית עופרן מ"שלום עכשיו". "הפינוי מתקרב, והמאבק הגיע לשיאים חדשים. בנוסף, זהות המתנחלים השתנתה - לפני שבאה המשפחה הנוכחית היו משפחות אחרות שחיו באישזהו דו קיום סביר לחלוטין, מה שאי אפשר לומר על הבן אדם שגר שם עכשיו". 

אותו בן אדם הוא טל יושבייב, שביתו הוצת ביום שישי האחרון. "הפלסטינים אומרים שזה פלסטין, הם רוצים לגרש אותנו מכל הארץ הזו. רוצים לגרש את כולנו לים, את תל אביב, חיפה וראשון לציון", אומר יושבייב. "יש חוק במדינה, בתי המשפט קבעו שיש לפנותם. החוק מפלה? יש פה מדינה יהודית". 

יושבייב: "יש חוק במדינה, בתי המשפט קבעו שיש לפנותם. החוק מפלה? יש פה מדינה יהודית"

איך זה יכול להסתיים? עופרן סבורה שלממשלה יש את הכלים לפתור את המשבר: "אם מדינת ישראל רוצה לתקן את העוול, היא יכולה להפקיע 20 דונם מכמה מתנחלים ולתת להם פיצוי, כדי לאפשר מגורים של פלסטינים בשכונת שלהם. זה לא בלתי אפשרי, הממשלה יכולה לפתור את זה, ולכן זה מאבק פוליטי ולא משפטי". 

הפופולריים