קצינים שיוצאים משיווי משקל מול התנהגות בעייתית של לוחמים ותיקים בגולני תמיד היו ותמיד יהיו. זה בדנ״א של החטיבה, וכנראה שמ״מ ברובאית 51 הוא אחד התפקידים הכי קשים בצה"ל. אבל כשאחד החיילים גם מתעד את האירוע ומפיץ ברשתות החברתיות, כפי שהתרחש לפני 10 ימים, צמרת החטיבה נאלצת לעמוד מול גל עכור של המוני לייקים שדורשים את ראשו של הקצין, רובם כמובן לא דרכו בחייהם בגדוד חי״ר.
גם דובר צה"ל נדרש בשבוע שעבר למצוא את הקו העדין שבין התנערות מהטונים והטקסט שיצאו מהקצין הזועם, ובין היכולת להעניק גיבוי למפקד בפלוגה שמזוהה עם מסורת קשוחה של מה שמכונה ״תרבות החפ״שים״ - חיילים ותיקים שמייצרים בעיות משמעת על בסיס שבועי ומאתגרים את הפיקוד הטקטי ואת היכולת להטיל עליהם מרות צבאית. בצבא בחרו בדרך הקלה והודיעו שהמקרה לא עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל, ושיישקלו צעדים משמעתיים נגד הקצין.
מי שהיה פה בשנות ה-90' בוודאי יזכור את שורת אירועי המרד שהתרחשו בפלוגות ותיקות שונות והתבטאו בסירובי פקודה המוניים. בדור הטיקטוק כבר אין צורך בנטישת מוצבים, ולא ברימוני עשן שמושלכים לחדר המ״פ. המחאה מתפוצצת ברשת בשתי לחיצות במכשיר הנייד.
למה הרמטכ"ל חייב לפתוח טיקטוק? עוד יום
אבל את התמיכה המפתיעה מקבל הקצין דווקא מחייליו למחלקה. גם הם מכירים את הרשת החברתית וגם הם לא צריכים לחכות לשיחת פלוגה כדי להשמיע קול. והקול שלהם צלול ואמיץ, גם הוא נשמע ברחבי הרשתות, והוא בעיקר מעיד על אתגרי הפיקוד החדשים שמונחים לפתחה של צמרת צה"ל.
לוחמי מחלקת החוד של גדוד 51 בגולני שלחו למג״ד מכתב תמיכה במפקד המחלקה בעקבות האירוע שבו תועד צועק ומקלל: ״הוא מהקצינים הטובים שיש למערכת, הוא הבן אדם שאחריו היינו מסתערים בעיניים עצומות״ pic.twitter.com/qAqCipfnTA
— רועי שרון Roy Sharon (@roysharon11) February 1, 2022
"אנחנו ניכנס אחריו למלחמה בעיניים עצומות״, כתבו חייליו, ״ואנחנו סומכים עליו שמה שהוא עושה זה רק בשבילנו, גם אם הוא טעה פעם אחת. הוא עושה הכול כי באמת אכפת לו שנהיה טובים ומוכנים לנצח במלחמה הבאה". הם גם שלחו מכתב למג״ד, ממש כמו פעם, לפני עידן הלייקים, ובשפה מנומסת שלא נשמעה בגדוד 51 כבר כמה דורות, הביעו תקווה שהמ"מ הקשוח ימשיך לפקד עליהם.
כנראה שגם זקני רובאית 51 יתקשו להיזכר בפעם האחרונה שחיילים ותיקים חפצו ביקרו של מפקד המחלקה שלהם, שכזכור עלה לכותרות על רקע קרב צעקות מול לוחמים מאותה מחלקה בדיוק. ההחלטה על גורלו של הקצין נמצאת כעת על שולחנו של מפקד החטיבה. מצד אחד התנהגות פחות מעונבת, פחות "פיקודית", פחות קלה להסברים. המצד השני, אשרי המ"מ שאלה חייליו.
