אם עורכת הדין גלי בהרב מיארה אכן תיבחר לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, כפי שכולם צופים, היא תקבע כמה תקדימים: היא תהיה האישה הראשונה בתפקיד. בניגוד לקודמיה – כמו יהודה ויינשטיין, שהגיע כפרקליט צמרת, ואביחי מנדלבליט, שהגיע כפרקליט צבאי ראשי ומזכיר הממשלה - שמה אינו מוכר לציבור הרחב. עד כמה שמה לא מוכר, מלמדת העובדה שאנחנו משתמשים שוב ושוב בתצלום רשמי שלה, שהועבר עם הצגת מועמדתה לתפקיד. באף ארכיון לא אותרו יותר משניים או שלושה תצלומים, אפילו לא סרטון, של מי שעתידה להיות אחד השמות המפורסמים ביותר, והנוכחים ביותר בכותרות.
ועוד תקדים: בתקופתה גם אמור להתבצע מהלך היסטורי - פיצול תפקיד היועמ"ש. בחירתה הצפויה מסמלת יותר מכל שסער מתכוון להמשיך במסלול הפיצול עליו הצהיר.
האיתור לתפקיד היועמ"ש ממליצה על 3 מועמדים: פרקליטת מחוז ת"א לשעבר עו"ד גלי בהרב מיארה, המשנה ליועמ"ש עו"ד רועי שיינדורף, ויועמ"ש משרד הביטחון עו"ד איתי אופיר. ההפתעה: המשנה ליועמ"ש רז נזרי, מחוץ לתמונה. סער צפוי להביא לממשלה את שמה של בהרב מיארה@almog_tamar #חדשותהערב pic.twitter.com/gH0LsOhv79
— כאן חדשות (@kann_news) January 30, 2022
ההתייחסות כאן לבהרב מיארה כיועמ"ש הבאה היא כמובן עם כוכבית. הדבר טעון אישור ממשלה. אבל אם לא תהיינה הפתעות דרמטיות, המסלול די ברור. רשמית יש עוד שני מועמדים שוועדת האיתור המליצה עליהם: עו"ד ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועמ"ש לעניינים בינלאומיים, ועו"ד איתי אופיר, יועמ"ש משרד הביטחון; אך עם כל הכבוד להם, ויש כבוד, לכולם ברור למי יש יותר סיכוי להיבחר. המועמדת ששר המשפטים הצהיר עליה מלכתחילה שהיא המועדפת עליו.
כבר נגיע להעדפה של סער. אבל קודם, אי אפשר לקחת מעוה"ד בהרב מיארה זכויות ושבחים. וכאלה לא חסר. גם מי שתמכו במועמדים אחרים אמרו כי היא ראויה. למעשה, קשה למצוא מי שידברו נגדה.
המלים הטובות אינן סותרות תהיה שעולה במקביל: איך ייתכן שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, שישב בכל התפקידים האפשריים, שאין מי שיחלוק על כישוריו וניסיונו הרב - אולי הרב מכולם - לא מופיע אפילו בשלישיה הסופית?!
גורמים הקשורים לוועדה הבהירו שזה כדי שלא ייווצר מצב בלתי אפשרי, שבו נזרי, כמשנה מוערך העובד כל העת עם הממשלה, ימצא עצמו מול השרות והשרים כשהם מעדיפים דמות אחרת לתפקיד. הצבעה כזאת, הסבירו, עלולה להתפרש כאי אמון בנזרי. אולי זה נכון. אבל יש בהסבר האמור כשל לוגי מסוים: אם הממשלה מרוצה מעבודת נזרי (והיא מרוצה) וחבריה מעריכים את נזרי (והם מעריכים), למה שיצביעו נגדו? אז אולי החשש היה בעצם שעוד עלולים להצביע בעדו?
לכך מצטרפת העובדה ששני חברי ועדת האיתור שלא הצביעו בעדו, הם חבר הכנסת צבי האוזר והשר לשעבר מרידור – הראשון מסיעתו של סער והשני מינוי של השר לוועדה.
ישנה התאוריה, שיש לומר שרצה תקופה, שהסיבה היא חשש שנזרי יחתום על הסדר עם נתניהו. אחרי הכול, המתווה שכמעט הפך להסדר עם נתניהו חופף לעמדתו של נזרי מלכתחילה בתיקי האלפים: בלי תיק 2000, הפרת אמונים בתיקים 1000 ו-4000 וקלון, ללא מחלוקת קלון. האם הטענה נכונה או שמדובר בתאוריה של בעלי עניין בתיק נתניהו? לא בטוח שנדע, אך כמובן נקווה שזאת לא הסיבה ושבאמת מדובר בשילוב נסיבות; ופשוט ממול ניצבה אישה ראויה שאין הצדקה לא לבחור בה. בבחינת: זה לא הוא - אלא היא.
המשנה ליועמ"ש רז נזרי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ואגב: שר המשפטים גדעון סער הצהיר כמעט מההתחלה שהמועמדת המתאימה ביותר, הראויה ביותר, הנכונה ביותר – תלוי באיזו מהפעמים אמר זאת - היא בהרב מיארה. מותר ולגיטימי שלשר/ה יש מועמד/ת מועדפים. לא רק שזאת זכותו, יש גם לברך על השקיפות: סער לא הסתיר שהוא מקדם אותה, הדבר היה ידוע מראש. אך במקביל ראוי לשאול, איזה מסר זה מעביר למועמדת והמועמדים האחרים? שופטת, בעלי תפקידים מכובדים, אנשי אקדמיה – האם אין זה עלול להראות שהם כמעט סטטיסטים? כך גם לגבי חברי הוועדה: ועדה מכובדת, בראש נשיא עליון בדימוס (אגב, היחיד שלא הצביע בעד בהרב מיארה). יש לחשוב אם אין בכך כדי לייצר נראות שהוועדה למעשה כמעט מיותרת.
יש לומר שסער לא ביקש את הוועדה הזאת. הוא לא הקים אותה ואז החליט שבעצם אינה מתאימה לו. היא קיימת מכוח החלטת ממשלה מפעם. אבל במקום שבו ממילא כולנו מדווחים מהרגע הראשון מי צפויה להיבחר אם לא תהיינה הפתעות, במצב שבו המשנה הבכיר של היועץ מוצא את עצמו מחוץ לתמונה בשלב חצי הגמר בגלל השיטה - אולי זה הזמן להחליף את השיטה.
