מעת לעת צריך לבחון הנחות ומסקנות, גם מתודולוגיה של איסוף מידע. לפני חודשיים בערך, העלינו לאתר המדד שעון מעקב חדש, מתעדכן אוטומטית, משוקלל, שבוחן שאלה אחת: מי מתאים יותר להיות ראש ממשלה בעיני הציבור, בנימין נתניהו או נפתלי בנט. יכול להיות שבקרוב מאוד השעון הזה כבר לא יהיה רלוונטי. נתניהו יחתום על עסקת טיעון ויפרוש. או שהממשלה תיפול, מסיבה זו או אחרת, ובנט כבר לא יהיה מועמד ריאלי לראשות ממשלה (לא שבפעם הקודמת הוא נראה כמו מועמד ריאלי). אבל בינתיים, זו שאלה מעניינת, בעיקר משום שהיא מציבה בחירה ברורה בין שתי אופציות, בלי לתת אפשרות להתחמק מהן.
אז כל עוד שניהם בזירה, מי בעיניכם מתאים יותר להיות ראש הממשלה, בנימין נתניהו או נפתלי בנט?
מה אתם מעדיפים פופ או ג׳אז? דרמה או ריאליטי? וכמה חברים יש לכם? הקליקו וספרו לנו איך אתם חיים
כבר לפני כמה שבועות הסברנו מדוע התוצאה אצלנו, באתר המדד, חריגה. כשהסברנו, בנט עמד על 55%, מול נתניהו עם 45%. מאז בנט ירד קצת, והשבוע נרשמו לו 48%, מול 52% לנתניהו. השוו את זה לסקר שפרסם אתמול העיתון ישראל היום: נתניהו עם 34% ובנט עם 6%. איך ייתכן פער כזה גדול?
הסיפור הוא השאלה, איך שואלים ומה שואלים. בכל הסקרים האחרים, כולל זה של ישראל היום, השאלה כוללת כמה תשובות אפשריות, יותר משתיים. בסקר של המדד אפשר לבחור רק אחת משתי אפשרויות – או נתניהו, או בנט. אין לא יודע, אין אף אחד מהם, אין לפיד, או גנץ, או ליברמן, או השד יודע מי. רק שתי אפשרויות. למה זה מעניין דווקא ככה? כי זה מאפשר לראות שבאין ברירה אחרת, כל מי שלא רוצה את נתניהו רוצה את בנט, או לפחות מעדיף את בנט.
אבל האם זה באמת כך? נבדוק – והבדיקה תכלול כמה הנחות מוצא שאפשר להסכים או לא להסכים להן. כאמור, התוצאה המשוקללת של סקר המדד היא 52% לנתניהו, מול 48% לבנט, נכון ליום רביעי. עכשיו ניקח את סקר מאגר מוחות, שהיו בו המון אפשרויות בחירה, ונתחיל לבחון אותן. ברור שמי שבחר ״נתניהו״ או ״בנט״ בסקר של ישראל היום, היה בוחר בשני אלה גם בסקר של המדד, שיש בו רק שתי האפשרויות האלה. אבל מה היו עושים האחרים? סידרנו את כולם בטבלה.
הנחנו, לדוגמה, שכל מי שאמר ״לפיד״ בסקר של העיתון, היה אומר ״בנט״ בסקר של המדד (שאין בו לפיד). האם זו הנחה סבירה? להערכתנו כן. הנחנו שכל מי שאמר ״יוסי כהן״ או ״ניר ברקת״ בסקר של העיתון, היה אומר ״נתניהו״ אצלנו. הנחה סבירה? בעינינו כן. ברקת הוא איש ליכוד, ועל כהן מסתובבות שמועות שהוא לוטש עיניים לירושת נתניהו.
המניפולציה היחידה שנאלצנו לעשות והיא לא לגמרי לרוחנו, היא לקחת את 22% האחוזים שקוטלגו תחת ״שמות אחרים״, שאין לנו מושג מי הם, ופשוט לחלק אותם חצי-חצי. נתנו 11% לנתניהו ו-11% לבנט. מה קיבלנו? הנה מה שיפה: 53% לנתניהו, 47% לבנט. כלומר, תוצאה כמעט זהה למה שמראה השעון המתעדכן של המדד.
מה זה אומר? זה אומר דבר פשוט. אין רוב של בוחרים שרוצים את נתניהו או את בנט. אבל אם מתברר שאין מנוס, ורק שני אלה מועמדים, המחנות מסתדרים בטור בדיוק כמו שהייתם מצפים מהם. כל מי שתומך בקואליציה מעדיף את בנט (גם אם לא באהבה גדולה). כל מי שמתנגד לקואליציה (למעט בוחרי הרשימה המשותפת) מעדיף את נתניהו (אבל גם ביחס אליו לא תמיד בהתלהבות).
העיתון יכול לכתוב ש״אם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו יחתום על עסקת הטיעון שתאלץ להביא לפרישתו מהחיים הפוליטיים, יאבדו אזרחי ישראל את האדם המוביל בעיניהם בהתאמה לראשות הממשלה״. וזו קביעה נכונה, אבל מוגבלת. נתניהו מוביל, אבל לא בפער גדול כמו שזה נראה כשמחלקים את הקולות בין הרבה מאוד אפשרויות. בפער די קטן מול מועמד אלטרנטיבי כמו בנט. ואולי קטן עוד יותר אם היינו בוחנים אותו ראש בראש מול בני גנץ, או אפילו ניר ברקת.
