כמה דקות אל תוך מסיבת העיתונאים לסיכום השנה הראשונה של הנשיא ביידן, כתבי הבית הלבן הסתכלו המומים אחד על השני. מנסים לעכל את מה שנאמר. "היקף התגובה שלנו לפלישה רוסית לאוקראינה – תלויה בהיקף הפלישה", אמר ביידן. כלומר אם הרוסים ילכו על פלישונת - נו, מילא. אבל אם על פלישה מטורפת – "אלה יהיו סנקציות עוצמתיות שפוטין בחיים לא ראה", הבטיח אמש ביידן.
המשפט הביזארי הזה גרם לסערה, באוקראינה הזדעזעו, והבית הלבן נאלץ להוציא הודעה שהדברים הובנו לא נכון, ושכמובן כל פלישה רוסית, לא משנה היקפה, תגרור תגובה חריפה. אם לשפוט על פי המצב בשטח, ועל פי ההצהרות שמגיעות מהבית הלבן: הפלישה הרוסית קורית עוד רגע. "מתישהו בין ינואר לפברואר", כמו שעות ההגעה של טכנאי מזגנים, הגדירו בבית הלבן את לוח הזמנים למתי תפרוץ המלחמה.
הרוסים בשבועות האחרונים ריכזו כמויות אדירות של כוחות בגבול המזרחי של אוקראינה. יותר מ-100 אלף חיילים, טנקים וציוד ארטילריה הובאו לאזור. במקביל הם עורכים השבוע תרגיל עם בלארוס בגבול הצפוני של אוקראינה, והחשש האמריקני הוא שהרוסים 'ישכחו שם' בטעות כמה חיילים, ויוכלו לאיים על אוקראינה מחזית נוספת.
בקרמלין הבהירו אמש: "מבחינתו, הספירה לאחור החלה – אם לא נקבל ערבון שיבטיח את ביטחונה של רוסיה, יש לנו דרכים אחרות להשיג אותו". סביר להניח שאם הרוסים יפלשו, קודם לכן תגיע העילה שדוברי הרוסית במזרח המדינה הותקפו. כי הרי אין מלחמה, בלי עילה.
בינתיים האמריקנים בעיקר מסתפקים במילים. שולחים את שר החוץ האמריקני בלינקן לקייב, מבטיחים "סנקציות משמעותיות", וגם יעבירו להם יחד עם הבריטים ציוד הגנה לטנקים, וכלי נשק נוספים. המילים: "סיוע צבאי אקטיבי" – לא נשמעות.
איך נראתה השנה הראשונה של ביידן? | עוד יום
אז מה למעשה הרוסים רוצים? קודם כל בהבטחה שאוקראינה לא תצורף לנאט"ו, וכי הברית הצבאית תפחית את פעילותה במזרח אירופה, וייתכן גם שהאמריקנים יצמצמו את נוכחותם ביבשת. ביום שישי יערך בז'נבה מפגש ההזדמנות האחרונה – שרי החוץ של ארצות הברית ורוסיה ייפגשו בז'נבה, אולי בנסיון נואש לפתור את המשבר.
אף אחד לא יודע אם מלחמה אכן תקרה, אבל האירוע הזה משקף שנה אל תוך ממשלו, את הקושי של ממשל ביידן להרתיע בכל הקשור למדיניות החוץ, גם את העובדה שלא בא לאמריקנים Boots on the" ground". אף משבר בין לאומי בשנה האחרונה לא נפתר בגלל לחץ אמריקני, אולי למעט מבצע "שומר החומות" אצלנו (בישראל טוענים שממילא היה מופסק בגלל שיעדי המבצע הושגו).
האמריקנים מתרחקים כמה שיותר ממדיניות חוץ, ומסתפקים במילים ופה ובסנקציות שם. בישראל מסתכלים על התהליך הזה בחשש. הרי בסוף אם בעולם יבינו שהאמריקנים לא רוצים באמת להתעמת עם מדינה נוספת ומתרחקים מהעולם שבחוץ, אויבינו יפרחו.
