על הרבה שבתות במשפחת נתניהו אמרו שהן דרמטיות, שההחלטות שתתקבלנה במהלכן ישפיעו על מהלך האירועים בישראל. ובכן, גם השבת הנכנסת. כי בנימין נתניהו יודע, וגם בני משפחתו, שיש כולה עוד שתי שבתות עד לסיום תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לדסקס ולהתווכח אם ללכת על עסקה או לא. ומדובר בחתיכת ויכוח. ואם נתמצת אותו: קלון או לא קלון, זאת השאלה.
תשובה שאומרת קלון משמעה שנתניהו יוכל לחזור לזירה הפוליטית רק לקראת סוף העשור השמיני לחייו. לא סתם מתעקש מנדלבליט על קלון כתנאי סף לכניסה למשא ומתן פרטני על תנאי ההסדר. הוא רוצה שיהיה ברור כי המדינה תבקש כזה כבר עכשיו, לא אחרי גזר דין ולא בסיכום עתידי. לא סתם מתלבט נתניהו: מרגע שתבקש התביעה, ותקבל, הכרזה על קלון - אין כמעט אפשרויות מילוט. אפשר להתווכח על אלו תפקידים הוא חל, אבל ראש ממשלה אי אפשר להיות איתו.
המגעים להסדר עם נתניהו | פרטים חדשים: תנאי הסף של היועמ"ש למשא ומתן מעמיק בפרטים הוא שיקבע כבר כעת שיש קלון במעשים. המשמעות האופרטיבית תהיה שהפרקליטות תפנה לביהמ"ש ותבקש קלון, ואם יקבע - הרחקה מהחיים הציבוריים לשבע שנים. על העונש יש יותר נכונות להתגמש@almog_tamar #חדשותהערב pic.twitter.com/2C9VHr6sdP
— כאן חדשות (@kann_news) January 13, 2022
נתניהו מסתמך על דרעי, תקדים דרעי. הסדר הטיעון שנחתם עמו בחודש שעבר כלל הסכמה שהוא מתפטר מהכנסת, לא נחשב יותר נבחר ציבור מה שייתר את חובת המדינה לדון בעניין הקלון. מנדלבליט מסתמך על נתניהו, תקדימי נתניהו. הצהרות שנסוג מהן, כוונות ששונו ובעיקר - המתקפה החריפה על מערכת אכיפת החוק. ממילא נתניהו אינו דרעי, חושבים במשרד המשפטים, אישומים בהפרת אמונים ושוחד אינם חשדות בעבירות מס; נאשם בתיק שכבר מתנהל בבית המשפט אינו חשוד שתיקו נמרח במשך שנים.
ובעיקר: קשה בואך בלתי אפשרי מבחינה משפטית, לייצר הסכם תקף שיעגן התחייבות לא לחזור לחיים הציבוריים תקופה מסוימת ולעקוף הגדרה של שבע שנות קלון. עוד יותר קשה מבחינת מנדלבליט ובעיקר מבחינת הפרקליטות, לייצר הסכם ג'נטלמני כזה עם נתניהו. מבחינתם מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. וכאן הכל רותח. לא צוננים, גג תקופת צינון.
נראה איך הכול החל לבעבע אחרי הפרסום של בן כספית על דבר המגעים: תומכי נתניהו זועקים ואומרים - נו, הנה לכם ההוכחה! הכל תפור! למה הפרקליטות מוכנה בכלל לשקול הסדר אם לא הייתה חוששת מקריסת התיקים?
ובכן, זה לא ממש נכון: כפי שהגדירה זאת המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עוה"ד נורית ליטמן: עוד לא נולד התיק שאי אפשר לשקול בו הסדר טיעון. ונוסיף: במיוחד לא התיק הזה. העובדה שבמדינה מוכנים לשקול הסדר לא אומרת שלא מאמינים בהליך, אלא שבוחנים אפשרות לבחור את הסוף שלו במשותף ולחסוך אגב כך זמן יקר. האם אותם זועקים באמת רוצים לחיות במדינה שהפרקליטות בהגדרה לא שוקלת הסדרים?
עדות חפץ: מאחורי הכותרות | האזינו להסכת "עוד יום"
מנגד גם מתנגדי נתניהו זועקים שהמגעים הם ההוכחה! הנה! נתניהו הרי יזם את ההסדר, בידיעה שהמשמעות של חתימה היא הודאה באשמה. מי שיודע שלא היה כלום, לא חותר למגע(ים) עם מי שיצא נגדו בצורה כל כך חריפה.
גם כאן יש טעות בהנחה. הסדר טיעון, מטיבו וטבעו הוא הימור. רשמית קוראים לזה ניהול סיכונים, כי המילה הימור נשמעת לא מתאימה לנושא שמשמעותו כה אדירה לחיי אדם, לחירותם, אבל ברוב המקרים זה מה שזה. נאשם שמנסה לייצר לעצמו יותר ביטחון, לא סיכון הרשעה בהכול, ביטחון של הרשעה בחלק. וכאמור, אוי לנו אם לא תהיה אפשרות להסדרי טיעון בכלל.
בשורה התחתונה: הכול עוד פתוח. אבל עוד רגע, יודע נתניהו, עלול להיות כבר מאוחר.
