ישראל חוזרת למדיניות "תחזיקו אותי" ביחס לגרעין האיראני. בדברים ברורים, אפילו בוטים, של ראש הממשלה נפתלי בנט, סימנה הממשלה מסר ברור לאמריקנים בעיקר: הפעם, ישראל מתכננת להעמיד אופציה צבאית לתקיפה באיראן – דבר שלא נעשה בעשור האחרון.
"לפנינו תקופה מורכבת, ייתכנו גם אי-הסכמות עם הטובות בחברותינו. זו לא תהיה הפעם הראשונה", אמר השבוע ראש הממשלה בנט בכינוס באוניברסיטת רייכמן. "הטעות אחרי הסכם הגרעין ב-2015 לא תחזור. הוא השפיע עלינו כמו גלולת שינה. ישראל נרדמה בשמירה. מהטעות הזו נלמד. נשמור על חופש הפעולה שלנו".
הביקורת הכי חריפה שמותח בנט על קודמו נתניהו היא בסוגיית הגרעין האיראני. המילים הבוטות לא נשמרות במקרה הזה בחדרים סגורים, אלא גם בפומבי. לא רק ירושה קשה, אלא הפקרות של ממש, טוען בנט, ומטשטש את העובדה שבכל אותן שנים גם הוא היה חבר קבינט, אפילו שר ביטחון בסוף שנת 2019.
ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו הגדיר זאת כ"אסון", לא פחות. הוא מתכוון ללחץ הישראלי בהובלת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לפרישה האמריקנית מההסכם, שלדעת חלק ממומחי הביטחון והגרעין בישראל קירבה את האיראנים לנקודת ההעשרת האורניום המתקדמת שבה הם ניצבים כעת.
ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו בכינוס באוניברסיטת רייכמן: "צה"ל ומערכת הביטחון יכולים לדקור באופן נקודתי הכי טוב. איראן זו לא אותה אופרה, היא מדינה ממעגל שלישי, לנהל מלחמה מולה - רק ארה"ב יכולה, וגם היא נדרשת בדרך כלל לבנות ברית. אם לא ניתן לסיים את זה באופרה כדאי לחשוב פעמיים" pic.twitter.com/sBqrffFy9H
— כאן חדשות (@kann_news) November 23, 2021
אבל היה אחד שהיה שותף, גם אם חלקי, ללחץ הזה: נפתלי בנט. הארכיון זוכר איך בשנת 2018 התראיין ב-CNN ואמר שיש לתקן את ההסכם מהיסוד - או לבטלו. הארכיון זוכר איך בשנת 2015, אחרי הנאום של נתניהו בקונגרס, כתב כי העסקה הנוכחית היא רעה מאוד והוסיף: "בעניין איראן – כולנו עם נתניהו". הרבה דברים השתנו מאז מבחינת בנט ונתניהו. אבל ראש הממשלה המכהן הוא זה שצריך לספק הסברים לשינוי הדרמטי באופן תפיסתו את איראן. בנט היה הקול הדורשני והתובעני בקבינט המדיני-ביטחוני במשך שנים ארוכות, שאיתגר את המערכת. זה היה נכון בצוק איתן, מדוע לא בענייני איראן?
להטריל את איראן | האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
ובכל זאת, הביקורת של בנט על פעילותו של נתניהו, מוצדקת בחלקה. אכן, עם פרישת טראמפ מהסכם הגרעין בשנת 2018, ישראל לא החזירה ימיה כקדם מבחינת היכולת לתקיפה באיראן. בכירים בצבא טוענים היום כי התקיימו שיחות בקבינט בנוגע לחזרה לכשירות בנושא האיראני, אבל "לא היה תקציב". אם אכן איראן היא האיום המשמעותי ביותר הניצב מול ישראל – שיקולי תקציב לא צריכים להיות מכשול. אחד ממפקדי הטייסות של חיל האוויר הגדיר זאת בפניי כך: "אם בשנים שקדמו התאמנו כל הזמן על גיחות ארוכות כשלכולם היה ברור מה היעד, במהלך שנות ההסכם וגם אחריו – זה פשוט לא קרה".
והנה התשובה האמיתית: הסכם הגרעין קנה לישראל זמן יקר של "שקט מהגרעין". זה איפשר התמקדות בפעילות המב"ם בסוריה ונגד הטילים המדוייקים או איום המנהרות מלבנון, אבל גם זמן התבוננות פנימה, בתוך צה"ל וביחסיו עם החברה הישראלית. אחרי פרישת ארצות הברית מההסכם, ישראל בראשות נתניהו הימרה שהקלפים ימשיכו לשחק לידיה, ושטראמפ יישאר בבית הלבן. זה לא קרה. השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא: מה קרה מרגע בחירתו של ג'ו ביידן לבית הלבן ועד לימינו היום, רגע לפני פתיחת שיחות הגרעין? אילו צעדים ישראל נקטה כדי לסכל את איום הגרעין?
נערכים לשיחות הגרעין: בישראל סבורים כי ידה של איראן על העליונה ומעריכים שהשיחות יגיעו למבוי סתום. בעקבות כך, ישראל מגבירה את הלחץ על המעצמות@gilicohen10 #חדשותהערב pic.twitter.com/deXE4O9GCh
— כאן חדשות (@kann_news) November 25, 2021
בבחינה המתבססת על פרסומים זרים (וכאן, כדאי להודות, המידע שנמצא ברשותנו הוא מוגבל ומוטה לטובת מי שמוסר אותו), ישראל אכן הגבירה את הפעילות ההתקפית שלה באיראן, ואף הגבירה את הווליום שלו. יותר פעילות, יותר רועש, יותר בכותרות. האם זה קידם את האינטרס הביטחוני הישראלי? ארצות הברית טוענת כעת, בביקורת גלויה כנגד ישראל, שפשוט לא. על כך ניתן להתווכח, אבל במבחן התוצאה – איראן רחוקה כעת על פי הערכות שלושה שבועות מפריצה.
מה עושים מפה? זו הדילמה בקרב מקבלי ההחלטות, שרק מתחדדת לקראת חידוש השיחות ביום שני בווינה.
