ראש הממשלה בנט נוחת למציאות הקרה שבבית - מגלזגו הקרה שבחוץ, אחרי שסיים את החלק שלו על הבמה. ביום שאחרי ההצהרות, איך הוא יכול להגשים את חזון אפס הפליטות? הנה המדריך המקוצר שהכנו לו.
איך יוכל ראש הממשלה בנט להגשים את חזון אפס הפליטות? @ifatglick עם המדריך לחוזר מן הקור בגלזגו אל המציאות הישראלית #חדשותהערב pic.twitter.com/Brfi8p8NE7
— כאן חדשות (@kann_news) November 2, 2021
חוק האקלים תחילה: יעדים שאפתניים זה יפה, כך גם ההכרזה על מאה צעדים לפתרון המשבר, אבל צריך לעגן אותם. בגלל לחץ שהפעילו משרד האנרגיה ומשרד האוצר אין היום חוק אקלים. אבל רק חוק כזה יחייב את הממשלה לפתרון.
נעבור צפונה, למפעלי מפרץ חיפה. הם נחשבים מזהמים גדולים ביותר. בשבועות האחרונים קטפו בתי הזיקוק את המקום הראשון והלא מכובד, בדירוג המשרד להגנת הסביבה למפעל המזהם ביותר בארץ. החלטת ממשלה על סגירתם כבר התקבלה, אבל מעריכים שהדבר יקרה בעוד עשור. אלא שזה אפשרי הרבה קודם לכן. במה זה תלוי? רק בגיבוש תוכנית עבודה קונקרטית של הממשלה מול המזהמים.
מיסוי פחמן: מאחורי השם המשעמם מסתתרת כוונה שנשלם יותר על גז בישול. או על שימוש בחשמל. אבל גם המפעלים הגדולים אמורים לשלם את המחיר על הפליטות שלהם. אלא שהתעשיינים מנסים להפעיל לחץ כדי להחריג את עצמם. אם הממשלה לא תיכנע ללחצים שלהם ושל חברות מסחריות בכלל, כמות הפליטות תפחת.
לכך מצטרפים כמובן גם האפשרות לעודד בנייה ירוקה. משהו שהממשלה יכולה לשים עליו כסף ולראות תוצאות מיידיות. והשקעה בפיתוח מיזמים ירוקים ואנרגיות מתחדשות. וגם אפשר לשכנע אותנו לרכוש מכוניות חשמליות אם יתמרצו אותנו כלכלית או לפחות ידאגו לעמדות הטענה.
מה שבטוח - אם המנהיגים של היום רוצים לתת לנו סיכוי לעתיד ירוק, הם חייבים לשים גז כבר עכשיו. ולא, לא גז פוסילי מזהם.