נניח שהיו מציגים לכם מדינה דמיונית. ונניח שהיו אומרים לכם שמדובר במדינה שאין בה ״צדק חברתי״. ונניח שהיו שואלים אותכם האם במדינה כזאת צריך להעלות את שיעור התקציב המוקדש לנושאי רווחה, או להוריד אותו. נניח שכל זה היה קורה – מה הייתם ממליצים לעשות?
שלושה שבועות להעברת התקציב בכנסת, @rosnersdomain ניתח את התשובות של צופי כאן חדשות לשאלה איך היו מחלקים את תקציב המדינה. והפעם - האם יש בישראל צדק חברתי וכמה צריך להקציב לרווחה?#משחקי_התקציב מתוך #משחקי_הכיס עם @amsterdamski2 https://t.co/mOLD48l39a pic.twitter.com/V8867w5sBq
בואו לשחק במשחקי התקציב, ולחלק מחדש את תקציב המדינה
אנחנו נניח שהייתם ממליצים להעלות אותו. אם אין צדק חברתי, ובהנחה שרובכם רוצים שיהיה צדק חברתי, גם אם לא כולכם מפרשים את המונח ״צדק חברתי״ בדיוק באותו אופן, כנראה שהייתם ממליצים להעלות אותו.
כמה אמון יש לכם בליברמן כשר האוצר? כמה אמון יש לכם בגנץ כשר הביטחון? בואו והצביעו
זה במדינה הדמיונית. אבל מה בישראל? בישראל קורה דבר הפוך ממה שהיינו מצפים לו. בישראל – רוב הציבור סבור שאין צדק חברתי. בישראל – הציבור היה מוריד את תקציב הרווחה (בממוצע). זה עד כדי כך מובהק, שרק קצת יותר מ-3% מכלל המשתתפים במשחקי התקציב שלנו המליצו להעלות את תקציבי הרווחה (אתם עדיין מוזמנים להשתתף). רוב עצום שלהם העדיפו לקצץ ברווחה כדי לתת לתחומים אחרים, כמו בריאות, או ביטחון פנים. למעשה, אם היינו שואלים את הציבור הישראלי כמה לתת לרווחה בתקציב הקרוב לעומת מה שהיה בתקציב הקודם, הוא היה מוחק מיליארדים רבים. אחרי ששיקללנו את תשובות המשתתפים כדי שייצגו את הציבור הישראלי, התקבלה ירידה של 2.5% בתקציבי הרווחה כאחוז מכלל התקציב. כלומר, אם בתקציב הקודם רווחה הייתה 15% מכלל התקציב – הציבור היה מקצה לרווחה הפעם 12.5% מכלל התקציב. מ-72 מיליארד ל-60 מיליארד. קיצוץ משמעותי.
כל זה לא היה במיוחד מפתיע, אלמלא המדינה הלא דמיונית שלנו – ישראל – הייתה דומה למדינה הדמיונית. כלומר, אלמלא היתה מדינה שרוב הציבור סבור שאין בה צדק חברתי. גם את זה בדקנו בנוסח הכי פשוט שאפשר: ביקשנו להסכים או לא להסכים עם הקביעה ״ישראל היא מדינה שיש בה צדק חברתי״. גילינו שרוב גדול לא מסכימים איתה. גילינו שהרוב שלא מסכימים איתה הוא רוב גם של עניים וגם של עשירים, גם של בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע וגם של בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע. אחרי שקלול התשובות, אפשר לומר שרק כשליש מהישראלים סבורים שיש בישראל צדק חברתי.
והנה תעלומה: איך ייתכן ששני שלישים מהישראלים אומרים שאין צדק חברתי, אבל רק שיעור זעום מהם היו מעלים את תקציבי הרווחה, ורובם היו מקצצים בהם לא מעט?
תשובה על השאלה הזאת קשה יותר לספק. אנחנו עוברים מתחום עובדות – מה שמצאנו במשחקי התקציב במספרים ואחוזים – לתחום ההשערות – למה המשיבים השיבו כפי שהשיבו. ונדמה שיש שתי אפשרויות לתשובה שיש בה הגיון:
אפשרות ראשונה: הישראלים סבורים שאין צדק. הם סבורים שמוטב היה להעלות את תקציבי הרווחה. אבל הם פשוט לא יכולים. למה לא יכולים? משום שהתקציב מוגבל, ויש עוד דברים שנראים להם חשובים. כלומר, בעולם מושלם, שבו אין מגבלה על הוצאת כסף, הם היו נותנים עוד הרבה לרווחה. אבל בעולם הלא מושלם שבו אנחנו חיים, כאשר צריך לחלק עוגה בגודל נתון להרבה פרוסות, מתברר שצדק חברתי זה חשוב, אבל יש דברים חשובים יותר. הציבור מוריד ברווחה, כדי לתת לבריאות, כי יש קורונה. והוא מוריד לרווחה כדי לתת לביטחון הפנים, כי מעשי הרצח נמשכים. זה לא שאלה של צריך או לא צריך (רווחה) – אלא שאלה של מה צריך יותר (רווחה מול בריאות). והציבור הכריע, שהפעם צריך יותר דברים אחרים.
אפשרות שנייה: הציבור חושב שאין ״צדק חברתי״ לא משום שהוא חושב שהמדינה נותנת פחות מדי רווחה, אלא בגלל שהיא נותנת יותר מדי רווחה. הצדק ייעשה לא אם ניתן עוד – אלא אם ניתן פחות. איך זה יכול להיות? כאן נכנס לתמונה המרקם החברתי של ישראל. כאן נכנסות לתמונה עובדות ידועות על שבטים וקהילות והיחסים ביניהן.
נתאר את זה בלי קישוטים: בישראל יש שתי קבוצות שמקבלות הרבה רווחה – חרדים וערבים. אלה שתי קבוצות גדולות וחשובות, אבל קבוצות מיעוט, שהיחסים ביניהן לבין הרוב מתוחים. ולא רק שהם מתוחים, הרוב סבור ששתי הקבוצות הללו אינן תורמות מספיק לכלכלה ולשגשוג של ישראל. למעשה, בכל שנה הציבור מדרג את הערבים ואת החרדים בתחתית סולם התרומה למדינת ישראל (אם אתם רוצים נתונים: יש כאן). ממילא, זה ההסבר האפשרי השני: הציבור סבור שכדי שיהיה צדק חברתי צריך לקצץ בתקציבי רווחה שנתח משמעותי מהם מועבר למגזרים שתרומתם למדינה נתפסת בעיניו כלא מספקת. אם להיות בוטה, הציבור סבור שכדי שיהיה צדק חברתי החרדים צריכים לצאת לעבוד, לא לקבל תמיכה ורווחה.
איזה משתי האפשרויות היא האפשרות הסבירה יותר? אולי שילוב של שתיהן. מכיוון שהציבור יודע לאן הולכים תקציבי הרווחה, הוא מוריד את הצדק החברתי בסדר העדיפויות שלו לעומת סעיפים אחרים, כמו תשתיות.
ובכל זאת נדמה לנו, על סמך סימנים, לא על סמך ידיעה, שבמקרה הזה מדובר בכל זאת יותר בנימוק הראשון מאשר הנימוק השני. בין השאר, כי בדקנו האם יש הבדל בין חילונים לחרדים בכמה סעיפים. לדוגמה, בשאלה כמה משכורת צריך לקבל רב עיר יש פער גדול מאוד בין מה שסבורים חרדים למה שסבורים חילונים. אבל דווקא בהקצאת המיליארדים לרווחה הפער לא משמעותי. כלומר, זה לא שחרדים רוצים להגדיל את תקציב הרווחה וחילונים רוצים להקטין אותו (כי החרדים הם אלה שמקבלים אותו). כלומר, יכול בהחלט להיות שיותר משמדובר בשאלה מי מקבל את הכסף, מדובר בשאלה בין מה למה צריך לבחור. צדק חברתי זה חשוב. אבל, בעיני הציבור, יש דברים חשובים יותר.
