רק לפני חמש שנים נראה היה שהיחסים הטעונים בין ישראל לפדרציה הרוסית מתחילים לעלות על המסלול הנכון. בקיץ 2016 התקבל ראש הממשלה דאז נתניהו בכבוד השמור למנהיגים בכירים באמת בקרמלין. הביקור ההוא, במלאת 25 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, לווה בקונצרט מרשים בתיאטרון "בולשוי" ובשורה של אירועים במקומות המרכזיים במוסקווה. "הפכנו את רוסיה ממדינה יריבה לידידה", התפאר נתניהו בפני העיתונאים בטיסה חזרה ארצה.
אלא שכעת נראה, שמהאווירה הטובה ששררה אז, לא נותר כל זכר וירושלים ומוסקווה עלו על מסלול המוכר עד כאב מימי ברית המועצות - של יחסי חשדנות וחוסר אמון. המשקעים שהצטברו אצל כל צד לא ניתנים עוד להכלה ומתחילים לבוא לידי ביטוי בשטח.
הממסד הביטחוני הרוסי ממשיך להאשים את ישראל בתקרית האווירית משנת 2018 בה הפיל הנ"מ הסורי מטוס של חיל האוויר הרוסי ועליו 15 אנשי צוות. במקביל, בכירי תעשיית הנשק הרוסית מובכים כל פעם מחדש כשהמערכות הסוריות, המצוידות בנשק רוסי חדיש, כושלות בניסיון לסכל את התקיפות שמיוחסות לחיל האוויר הישראלי בעומק שטחה של השכנה הצפונית.
העוינות הכללית כלפי ישראל ברחוב הרוסי באה לידי ביטוי היטב בחודש מאי האחרון, בימי המבצע בעזה, כשהתקשורת במוסקווה התמלאה בדיווחים אנטי-ישראליים. אל הפרשנים המזוהים עם המפלגה הקומוניסטית, המתעבים את "התוקפן הציוני", כפי שכונתה ישראל בטלוויזיה הסובייטית, הצטרפו הפעם לביקורת גם כוחות ליברליים, שאינם רואים עוד בישראל כמודל למדינה דמוקרטית, אלא ככוח קולוניאליסטי כובש, נטע זר בתוך עמי ערב.
מנגד, ישראלים רבים, בהם גם מקבלי החלטות, רואים במשטר של ולדימיר פוטין כדיקטטורה ריכוזית הפועלת בניגוד מוחלט לכללים ונורמות הנהוגות בין המדינות המובילות בעולם. פרשת נעמה יששכר, שנידונה ברוסיה למאסר ממושך, כחלק מהניסיון ללחוץ על ישראל לשחרר בלוגר רוסי שהיה כלוא בארץ, רק חיזקה תחושה זו. גם שחרורה של יששכר והבאתה לישראל על ידי נתניהו לא שיפרה את תדמיתה של הפדרציה הרוסית בעיני הציבור הישראלי.
וכך נראה שיחסי ישראל-רוסיה מתחילים לפתח קווים מקבילים ליחסים שבין ישראל לבין מצרים וירדן. ההנהגות שומרות על קשר ומגיעות להבנות בשורה ארוכה של נושאים, אך כל זה אינו זולג אל הרחוב, שם נשמרת עויינות הדדית.
במצב עניינים שכזה מתייצב היום נפתלי בנט לאודישן בסוצ'י בפני פוטין (מוסקווה אינה פתוחה בשלב זה בפני ראש ממשלת ישראל החדש). שם, בעיירת הקיט שלו, יחליט פוטין אם ניתן לסגור עניינים בארבע עיניים עם מנהיג של קואליציה ישראלית שברירית כפי שהיה ב-12 השנים האחרונות עם בנימין נתניהו.
בישראל צריכים לקוות שפוטין יגיע למסקנה חיובית בנוגע לבנט - כך יגבר הסיכוי למנוע מצב בו נשק רוסי יהיה מופנה נגד צה"ל.
