סיפור שמטמטם אותי כבר שבוע: אני לא מצליח להבין איך הממשלה לא פותרת דבר שכל כך קל לפתור. אתם מכירים את זה שאתם נוסעים בכביש ואז פתאום מגיע נהג משוגע שעושה עבירות קיצוניות? ואתם אומרים לעצמכם, "מי זה הרוצח הזה ולמה הוא נוסע פה?" מעולה. אתם לא לבד, יש מלא כאלה. ובדיוק בשביל זה לפני כמה שנים עמותה אחת הקימה את פרויקט "שומרי הדרך".
הפרויקט נותן לאנשים לצלם ולתעד את כל עבירות התנועה שהם נתקלים בהם, וזה עובר למשטרה. במקרים המתאימים מגישים תביעות וקנסות, ומורידים אנשים מהכביש - מיזם מדהים שמציל חיי אדם. אממה, עברו כמה שנים מאז שהוא התחיל והמערכות המחשוביות שלו, אתם יודעים, צריכות שדרוג. לא מדובר במשהו גדול, אלא שמונה מיליון שקלים, זה הכול. אבל הממשלה פשוט מסתבכת בתוך הבירוקרטיה של עצמה.
יש בסיפור את משרד האוצר, משרד התחבורה ומשרד המשפטים. הם לא מצליחים להסכים אחד עם השני על שום דבר. העמותה באה ואמרה להם: עזבו, אנחנו נצא החוצה למיקור חוץ ונעשה זאת לבד, רק תתנו לנו את הכסף כדי שנוכל לרוץ. אבל הפקידים, הם הסתבכו עוד יותר בבירוקרטיה של עצמם.
שבועות וחודשים הם מבזבזים זמן בדיונים על מי שידרג את המערכת, האם העובדים יהיה עובדי מדינה, תחנת איזה משרד זה יהיה כפוף? – אבל למי אכפת? יש פה פרויקט שעובד, שמציל חיי אדם. יותר מזה, הוא מכניס כסף למדינה בקנסות יותר מכמה שהוא עולה, המדינה מרוויחה על זה. למה אתם רבים על השטויות האלה?
אני בדרך כלל טיפוס שאומר: תקשיבו, השרים לא צריכים להתערב, הפקידים יכולים לסדר את הכול. אבל הינה מקרה קלאסי שבו השרים צריכים להתערב. ובפרט שרה אחת – רק שרת התחבורה מרב מיכאלי יכולה לפתור את זה.
לעשות סרטונים בטיקטוק זה אחלה, אבל רק אם שרת התחבורה תדפוק על השולחן ותגיד לפקידים "תקשיבו, לא מעניין אותי כלום, עד יום חמישי הבא זה פתור" - רק אז זה יקרה. אחרת פרויקט מדהים שמציל חיי אדם ילך לפח.
