שש שעות ארוכות היינו בלי פייסבוק, בלי אינסטגרם, בלי וואטסאפ. שש שעות שבהן זה נראה כאילו אנחנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו. שש שעות שבהן כל מה שאנשים דיברו עליו היה שאין להם פייסבוק, או אינסטגרם או וואטסאפ. נורא.
בעקבות התקלה העולמית: צניחה של יותר מ-5% בערך המניה של פייסבוק. ירידות ניכרות גם במניה של אמאזון. בארה"ב ווטסאפ פחות פופולרית מבשאר העולם, כך שהניתוקים בין האנשים פחות מורגשים בה@nathanguttman #חדשותהערב pic.twitter.com/Mrph5NRKlo
— כאן חדשות (@kann_news) October 4, 2021
בהודעת ההתנצלות שמארק צוקרברג שחרר בסוף שש השעות האלה הוא ביקש סליחה ואמר שהוא יודע ״עד כמה אתם מסתמכים על השירותים שלנו כדי להיות בקשר עם האנשים שחשובים לכם״. בכך, צוקרברג ניסה לקבע את ההרגשה שיש אצל כולנו כאילו אנחנו זקוקים לפייסבוק כמו אוויר לנשימה, כאילו פייסבוק היא מוצר צריכה בסיסי שאי אפשר להסתדר בלעדיו, כאילו פייסבוק היא האינטרנט. וזה אמנם האינטרס של פייסבוק ושל צוקרברג באופן אישי שכולנו נרגיש ככה, אבל זה פשוט לא נכון. אנחנו לא זקוקים לפייסבוק, פייסבוק זקוקה לנו.
על מה הייתם מוכנים לוותר?
במחקר סופר מגניב, שהתפרסם ב-2019, בדקו שלושה חוקרים מ-MIT עד כמה ואיזה מהשירותים הדיגיטליים שאנחנו משתמשים בהם כל יום - כל היום בחינם הם באמת חשובים לנו. חשובים לנו עד כדי כך שהיינו דורשים פיצוי כספי בשביל להפסיק להשתמש בהם.
תחשבו רגע על השירותים הדיגיטליים שאתם משתמשים בהם, שלא עולים לכם אגורה. אתם מעבירים זמן ברשתות החברתיות בשביל לתקשר עם חברים ועם העולם, מפרסמים שם דברים, מעלים תמונות, כועסים על דברים. אתם משתמשים בווייז בשביל לדעת מאיפה לנסוע. עד כדי כך, שהרבה אנשים יקשיבו למה שווייז אומר להם גם אם הם חושבים שצריך לנסוע מדרך אחרת. אתם שולחים דואר אלקטרוני בלי לשלם על זה שקל. אתם צופים בסרטונים ביוטיוב מבלי לשלם על זה. אתם עושים קניות און ליין מבלי שיש לכם מנוי לאתר קניות כלשהו. פשוט נכנסים, בוחרים וקונים. ויש עוד המון שירותים כאלה.
על אילו מהם הייתם מוכנים לוותר, ועל אילו לא? זו בדיוק השאלה שהחוקרים ניסו לענות עליה במחקר שלהם. הדרך שבה הם עשו את זה הייתה מגניבה: הם שאלו אנשים איזה פיצוי כספי הם היו דורשים בשביל להפסיק להשתמש ב-. עבור כמה דולרים בחודש תהיו מוכנים לוותר על שימוש בוויז? עבור כמה דולרים בחודש תוותרו על האי-מייל?
נסו את זה שניה עם עצמכם, תמורת איזה סכום חודשי תהיו מוכנים לוותר על:
- האימייל שלכם
- שירותי המוזיקה שלכם
- שירותי המפות שאתם משתמשים בהם
- וידאו און-ליין
- האפשרות לעשות קניות און-ליין
- מנועי החיפוש
- הרשתות החברתיות
- אפשרות לשלוח הודעות
על איזה מהשירותים האלה תהיו מוכנים לוותר ראשון? על איזה מהשירותים האלה לא תהיו מוכנים לוותר בשום פנים ואופן?
הקריסה של פייס/אינסטוש/וואטסאפ הזכירה לי מחקר שהתפרסם לפני שנתיים על איזה שירותים דיגיטליים הם הכי חשובים לנו. אז כטייק על המחקר ההוא, הנה סקר בתוך שרשור (ענו על השאלה ואז גם על השאלה בציוץ הבא).
— Shaul Amsterdamski (@amsterdamski2) October 4, 2021
על איזה שירות דיגיטלי תהיו מוכנים לוותר ראשון אם מחייבים אתכם לבחור עם אקדח לרקה:
בזמן שאתם חושבים על זה, הנה הממצאים שעלו מהמחקר: השירות הראשון שאנשים יהיו מוכנים לוותר עליו, כלומר שהם ידרשו את הפיצוי הכספי הכי נמוך עבורו, היה המוזיקה. אנשים מוכנים להסתדר גם בלי מוזיקה און ליין שזמינה עבורם בכל שנייה. מיד אחרי זה, אנשים היו מוכנים לוותר על שירותי הודעות כמו הוואטסאפ או המסנג׳ר. זה אולי מפתיע אתכם, אבל זה לא מפתיע בהתחשב בזה שהמחקר נעשה על בסיס סקר בארצות הברית. באמריקה, השימוש בוואטסאפ הוא הרבה פחות נפוץ מבישראל, וכך גם במסנג׳ר (שניהם, אגב, שייכים לפייסבוק), מה שמסביר למה לאמריקנים כל כך נוח לוותר עליו.
ובמקום השלישי - האמריקנים היו מוכנים לוותר לחלוטין על השימוש בכל הרשתות החברתיות, תמורת פיצוי של פחות מ-20 דולר בחודש. או במילים אחרות - הרשתות החברתיות משמעותית פחות חשובות לנו ממה שאנחנו חושבים. או במילים ממש אחרות - גם אם פייסבוק לא הייתה חוזרת לפעול אחרי שש שעות, אלא אחרי שישה ימים, היינו שורדים. הכול היה ממש ממש בסדר.
מה שכן, המחקר הזה נעשה על בסיס סקר שנערך לראשונה ב-2016, ואחרי זה שוב ב-2017. סביר להניח שמאז החשיבות של הרשתות החברתיות עלתה. אבל, לדעתי האישית, החשיבות של כל השירותים הדיגיטליים עלתה מאז. החיים של כולנו נהיו הרבה הרבה יותר דיגיטליים, וביתר שאת בשנה וחצי האחרונות בגלל הקורונה. לפני שנה וחצי אף אחד לא ידע מה זה זום חוץ מקומץ אנשים בהייטק. היום, אנחנו לא יודעים איך נוכל לנהל את החיים שלנו אחרת, בטח בזמן שאנחנו צריכים לעבוד מרחוק.
למרות העלייה בחשיבות של השירותים הדיגיטליים לחיינו, המקום של הרשתות החברתיות היה ונותר יחסית נמוך. כן, כולנו מבזבזים הרבה מאוד זמן כל יום ברשתות חברתיות באשר הן. בארצות הברית, בשכבות גיל מסוימות, זה יכול להגיע אפילו לשש שעות ביום. ועדיין, לו היו מכריחים אותנו לבחור מה חשוב לנו יותר, רבים מאיתנו היו מוותרים קודם על הרשתות החברתיות לפני שירותים דיגיטליים אחרים.
מה השירות הדיגיטלי שאנשים היו מוכנים לוותר עליו אחרון? זה שתמורת הפסקת השימוש בו הם היו דורשים את הפיצוי הכספי הכי גבוה? התשובה במחקר הייתה מובהקת מאוד - מנועי חיפוש. אנשים דרשו פיצוי ממוצע של 1,250 דולר בחודש בשביל לוותר על השימוש במנועי חיפוש. ואפשר להבין את זה - אם יקחו לכם את גוגל, ואת כל היכולת לחפש באינטרנט, זה כאילו יקחו לכם את המפתחות לרשת כולה. אנשים לא כל כך ידעו מה לעשות עם עצמם.
וזו בדיוק השורה התחתונה - פייסבוק? פייסבוק היא לא האינטרנט. היא מאוד חשובה לנו, ואנחנו משתמשים כל הזמן בשירותים שלה, אבל יש לה תחליף. אנחנו יכולים גם בלעדיה. גם בלי הוואטסאפ. אם התקלה הזו הייתה נמשכת שישה ימים, כולנו היינו עוברים בינתיים להשתמש בשירותים תחליפיים. כל אפקט הרשת של פייסבוק (Network Effect) שבזכותו היא מצליחה להיות המונופול שהיא, היה מתפוגג לו וכולנו היינו נדרשים לחפש תחליפים.
מי שיודעת את זה יותר מכל אחד אחר היא פייסבוק. ולכן היא תעשה הכול בשביל לגרום לכולנו להמשיך לחשוב שאנחנו לא יכולים בלעדיה, למרות שזה לא המצב.
האינטרנט שייך לכולם?
ומילה אחרונה לסיום. אתמול, בזמן שהשירותים של פייסבוק היו מושבתים, מישהו צייץ בטוויטר את הציוץ הגאוני הבא:
1990: The Internet is a magical distributed system that instantly routes around any instability, surviving lines being cut, servers crashing, and even nuclear war.
— Daniel Feldman (@d_feldman) October 4, 2021
2021: Three companies own the internet and one of them broke.
בתחילת שנות ה-90, בתחילת הדרכה של האינטרנט, כל הקטע היה הביזור של הרשת. כולם יכולים לעשות הכול כל הזמן. המידע נגיש לכולם. כולם יכולים להקים אתר. כולם יכולים להקים את אמזון.
ב-2021 האינטרנט איבדה את התכונה הזו והפכה להרבה יותר ריכוזית. המידע הוא עדיין אינסופי, אבל יש גוף אחד שמהווה מונופול בסידור המידע הזה - גוגל. כולם יכולים להקים את אמזון, אבל אמזון שולטת בחצי מהמסחר המקוון בארצות הברית. כולם יכולים להקים רשת חברתית, אבל אם החברים שלכם לא שם כי הם בפייסבוק, אז גם אתם תהיו בפייסבוק.
וכך יוצא ששלוש-ארבע חברות גדולות מחזיקות בעצמן את האינטרנט, ועושות הכול. אמזון, גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט - כולן כל הזמן מצמיחות עוד ועוד זרועות תמנון. חיפוש, פרסום, הודעות, מפות, יומנים, וידאו, אחסון ברשת (אמזון היא חברת השרתים הגדולה בעולם, מיקרוסופט מיד אחריה), גיימינג, תוכן. כל אחת מהן הופכת כל יום עוד קצת להיות מפלצת שאם היא תיפול, העולם כולו ייכנס לשוק.
האם זה בריא? לא. במשך שש שעות הרגשנו כולנו אתמול את המחיר. האם זה הפיך? לא יודע. יש לא מעט נבחרי ציבור בארצות הברית שחושבים שהם יכולים לפרק את פייסבוק או את אמזון או את גוגל. אני אישית לא חושב שהם קרובים לזה אפילו. האם זה איום ונורא? לא. זה לא בריא, כי זה מעכב חדשנות ויצירה. אבל זה גם לא סופני. אפילו אם גוגל תיפול מחר בבוקר באופן בלתי הפיך, העולם לא יעצור מלכת. תהיה תקופה קשה, והמון מידע יילך לאיבוד, אבל אנשים יימצאו תחליפים, ועד מהרה העולם יחזור לעצמו.
בסוף היום, אנחנו מסתמכים מאוד על השירותים של החברות האלה בשביל לנהל את חיינו, והן עושות את הכול בשביל שאנחנו נחשוב ונרגיש אנחנו לא יכולים בלעדיהן. אבל זו אשליה. אף אחת מהן היא לא האינטרנט עצמה. אף אחת מהן היא לא תשתית בסיסית כמו רשת החשמל. הלוואי שהיינו בעולם שבו היו יותר חברות בינוניות מאשר שלוש ארבע חברות ענק. אבל האמת היא שגם בעולם הזה, הכוח עדיין נמצא אצלנו. אנחנו רק צריכים לזכור את זה, ולנהוג בהתאם. אנחנו לא זקוקים לפייסבוק, זו פייסבוק שזקוקה לנו.
