לפני חודשיים בערך הבטחנו שרפורמת גיור בדרך. כתבנו ששר הדתות, מתן כהנא, כבר מתכנן אותה. הערכנו שהקרב על הגיור יהיה קשה ומר מהקרב על רפורמת הכשרות. והנה זה בא. כנראה שגם כהנא עצמו מבין שזה לא יהיה קל, ועל כן החל את החלק הפומבי של המהלך בקמפיין, שבו הוא מנסה להסביר מה כוונתו, ולשכנע שהרפורמה, כפי שהוא מציע אותה, נחוצה.
> מה יקרה השנה, ומה אין סיכוי שיקרה השנה? בואו לחזות את אירועי המפתח
> איך אתם רוצים לעשות שבת בעיר שלכם? בואו לשחק את ראש העיר
האם כהנא מצליח לשכנע בזה? נדמה שבעיקר את המשוכנעים: את מי שחושבים שצריך גיור, ושהגיור צריך רפורמה, ושהרפורמה צריכה להיראות כפי שכהנא מתכנן אותה. הוא רוצה להעביר את הכוח לגייר גם לרבני ערים המזוהים עם המחנה הדתי שלו, שיהיו יותר מסבירי פנים למתגיירים. בפועל, המשמעות היא שהגיור שיוכר בישראל יהיה רק גיור אורתודוקסי. הגיור ייערך גם על ידי רבנים בעלי השקפות נוחות יותר ביחסם לתהליך הגיור. הוא מקווה שכך יירשמו 500 אלף זכאי חוק השבות שאינם יהודים על פי ההלכה – כיהודים.
האם כל זה נחוץ? הסרטון של כהנא קובע שיש בישראל "בעיה של התבוללות". בזה הוא מתכוון לנישואים בין יהודים לבין עולי חוק השבות שאינם יהודים על פי ההלכה. הוא מזהיר שבעוד 25 שנה יהיו בישראל מיליון אזרחים בסטטוס הלא-מוגדר-לגמרי הזה. בין אם תרצו לכנות אותם "לא יהודים שהם קצת יהודים", "יהודים אבל לא לפי ההלכה" או "לא יהודים מזרע ישראל", כפי שכהנא מכנה אותם – שר הדתות סבור שזו בעיה חמורה. על פי מראה פניו בסרטון, הוא סבור שגם אתם סבורים שזו בעיה קשה. צריך שהאזרחים האלה "יחזרו הביתה״, הוא אומר, ״ליהדות על פי ההלכה״. ועוד הוא אומר: ״זה קריטי״. עד כדי כך. אפשר להניח שכהנא מתכוון ברצינות, שכוונתו טובה, שהוא באמת חושב שזה ״קריטי״. ואחרי שהנחנו, בואו נבחן את טענותיו.
טענה ראשונה: מדובר בהתבוללות. זו טענה לא נכונה. נישואים מעורבים – בהחלט. כי הם מערבים יהודים לפי ההלכה ומי שאינם יהודים לפי ההלכה. התבוללות – זה לא. התבוללות היא מצב של מיעוט הנטמע ברוב. בישראל לא יכולה להיות התבוללות של יהודים. התבוללות לתוך מה? הרוב כאן יהודים. ממילא, מי שמתבולל, אולי, הם הלא-יהודים שנטמעים ברוב היהודי, בין השאר באמצעות נישואים. כלומר, הבעיה איננה התבוללות, הבעיה היא פגיעה בהלכה. ילדיהם של הזוגות הללו, בחלק מהמקרים, לא יהיו יהודים לפי ההלכה.
טענה שנייה: קריטי שיהיה גיור. זו טענה שאפשר להסכים איתה, ואפשר גם לא. בעיקר – טענה שתלויה בעמדת המוצא של המתבונן. מי שחשוב לו שיהודים ישראלים יהיו כולם יהודים הלכתיים, כמו שהיה נהוג פעם, יסכים איתה. אבל יש בישראל הרבה מאוד יהודים שאין להם תחושה של צורך כזה.
הנה מספרים ששיקלל עבורנו פרופסור קמיל פוקס מתוך המיזם "מיהו יהודי". כרבע מהיהודים סבורים שאדם יכול להיות יהודי על פי הגדרה עצמית. כלומר, אמרת שאת יהודיה? מבחינתנו את יהודיה. אלה בוודאי לא סבורים שהכרחי תהליך של גיור. יש גם לא מעט יהודים בישראל שבעיניהם אב יהודי, או מוצא יהודי, מספיקים. נכון, עדיין יש רוב שסבורים שהכרחי שתהיה אמא יהודייה. אבל זה רוב לא גדול, ובעיקר, רוב מאוד מגזרי. מחצית ויותר מהחילונים מסתפקים בהגדרה עצמית, או בתחושת שייכות, וגם אם לא, אינם מתעקשים דווקא על אם יהודייה.
טענה שלישית: הגיור צריך להיות על פי ההלכה, שזה אומר על ידי רבנים אורתודוקסים. וזו כמובן טענה לגמרי מגזרית. כהנא חושב כך, והציבור שלו חושב כך. אבל המצביעים של רבים משותפיו לקואליציה חושבים אחרת. הנה נתונים: מתוך אלה שחושבים שצריך גיור (וכאמור, יותר ממחצית החילונים בכלל לא חושבים שצריך ומסתפקים בהגדרה עצמית), בערך 3/4 מהחילונים מקבלים ״כל גיור״, ולאו דווקא אורתודוקסי. בקרב מי שמוגדרים ״מסורתים לא כל-כך דתיים״, בערך מחצית מקבלים כל גיור. כלומר, מי שנוטה לדבוק בגיור אורתודוקסי הם האורתודוקסים: מסורתים, דתיים וחרדים. בערך מחצית האוכלוסייה.
האם מחצית האוכלוסייה זה הרבה או מעט?
הסרטון של כהנא מציג לנו דמות, שמה דריה, והיא היתה חיילת של כהנא בטייסת. היא לא התגיירה, ולכן הבן שלו – כך הוא מסביר – לא יכול להתחתן איתה. האם זו בעיה של דריה? של הבן שלו? של כולנו? הנתונים הם אלה: סקר הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי משנת 2018 העלה כי מידת ההתנגדות של יהודים בישראל לכך שבן או בת משפחה בדרגת קרבה גבוהה יחליטו להתחתן עם בן או בת זוג מרקע אחר אינה גבוהה. באופן רשמי, נישואים בין אנשים בני דתות שונות כלל אינם אפשריים בישראל, אך כ-33% מהיהודים בישראל אדישים לאפשרות הזאת. ישראלים חילונים מעדיפים נישואים ללא יהודי על פני נישואים לחרדי. ובמילים אחרות, דריה לא תתקשה למצוא זוגיות, גם אם הבן של כהנא לא ירצה להינשא לה. שר הדתות מנסה להציג את מצבה כבעייתי, אבל לא אומר מה בדיוק בעייתי. אם טוב לה, אם אין לה בעיה להקים משפחה, אז הכול בסדר. לפחות מבחינתה. היא לא צריכה גיור. אם כהנא חושב שהיא כן צריכה, הוא יצטרך לנמק טוב יותר מדוע.
עכשיו לסעיף השנוי במחלוקת עוד יותר: למה דווקא גיור אורתודוקסי? שר הדתות יטען שזה הכרחי, כדי שלא ייווצרו כאן שני עמים, אחד הלכתי ואחד לא. שלא יהיו ״רשימות שחורות״. בדרך כלל זה הנימוק של אוהדי הגיור האורתודוקסי. כלומר, הם מניחים שצריך ללכת בגישה מחמירה כדי שהגיור יהיה מקובל על כולם. אבל עם הנימוק הזה יש שתי בעיות. האחת – הוא נותן את הכוח לקיצוניים. כל מי שמאיים שאם ככה וככה אז הוא או היא לא יקבלו את הגיור, מאלץ את עם ישראל לשנות את הכללים לחומרה. בעיה שנייה – זה נימוק שחותר תחת עצם המהלך של כהנא. אם רוצים שכולם יכירו, צריך לוותר על הרפורמה, כי ברור שהרפורמה תביא מחלוקת, וברור שהחרדים לא יכירו בגיורים של הרבנים של כהנא. אז אם כבר אחדות עם ישראל, המתנגדים יטענו, ולא בלי צדק, שגם כהנא עצמו פוגע באחדות.
במשחק מיהו יהודי שלנו הצגנו דמות שיש דמיון בינה לבין דריה. לדמות שלנו (הבדיונית) קראו זמיר. הוא נולד לאמא לא יהודייה, אבל שלא כמו דריה, החליט להתגייר – בגיור רפורמי. שר הדתות חושב שזה קריטי שזמיר יתגייר דווקא בגיור אורתודוקסי. אבל מה חושב זמיר עצמו? זה תלוי כמובן מה היו הציפיות שלו. אם רצה שכולם-כולם יכירו בו כיהודי, הוא מן הסתם יתאכזב. אבל אם הוא מסתפק בכך שרוב היהודים יכירו בו כיהודי, זמיר יכול להיות מרוצה. שישה מכל עשרה יהודים בישראל יראו בו יהודי. תשעה מכל עשרה חילונים בישראל יראו בו יהודי. ונכון, רוב המצביעים של כהנא, הדתיים, לא יראו בו יהודי. אבל מי אמר שזו בעיה של זמיר, או של כולנו? אולי זו פשוט בעיה שלהם.
.
