לרופאות לא מגיע, למורים כן, לשופטות צריך להוריד שכר, לעובדים הסוציאליים להעלות, רבני שכונות – מי בכלל צריך אותם? הכבאים מרוויחים בסדר, ולקצינים רצוי להוסיף. אלה התוצאות אחרי שבוע של בדיקה. יש לומר שהן עוד לא משוקללות לכדי ייצוג של כלל האוכלוסייה, אבל הן מייצגות בהחלט את משתתפי משחקי התקציב שלנו – שאם עוד לא ניסיתם אותם, זה הזמן לנסות. יהיה לכם מעניין, וגם לנו. הפעם שאלנו: האם צריך להוריד או להוסיף שכר לבעלי תפקידים שונים שמקבלים שכר מהמדינה? מה דעתכם?
> האם יש לכם אמון בשר האוצר? בשרת החינוך? בנשיא המדינה? בואו ודרגו אותם
> מיהו יהודי? מיהי יהודיה? אנחנו ממשיכים לברר – אם עוד לא הצטרפתם, בואו והצטרפו
ביום שישי כבר כתבנו על שני המגזרים שהיו מפסידים שכר אם זה היה תלוי במשתתפי המשחק שלנו. רבני ערים היו מאבדים כשליש ממשכורתם. חלק ניכר מהמשתתפים היו פשוט מוחקים אותם מספר התקציב. שופטות ושופטים היו מאבדים קרוב ל-20% ממשכורתם. האם זה מוצדק? שאלה מעניינת.
חלוקת משכורות שנעשית במסגרת של משחק היא במידה רבה שאלה של תדמית. למי "מגיע", למי ״לא מגיע״, מי מרוויח ״יותר מדי״ (ביחס אלינו), ומי ״פחות מדי״ (ביחס למה שנדמה לנו שצריך על פי ערך עבודתו). לא קל לשקול את מכלול המרכיבים של שכר השופטים. לדוגמה, השאיפה ששופטים לא יזדקקו להכנסה נוספת, שמא ייקחו שוחד מנאשמים. או השאיפה שהשופטים יהיו משפטנים מעולים, כדי למנוע הרשעות של חפים מפשע ושחרור של אשמים.
נעבור למי שכן מקבלים תוספת שכר מהמשתתפים עד כה. בראשם – המורות והמורים. הסיפור עם השכר שלהם מורכב. מצד אחד, הם מרבים להתלונן ולתבוע עוד שכר. המאבק שלהם על שיפור תנאים מאוד פומבי ומוכר כמעט לכל אזרח, כי כמעט לכל אזרח יש ילדים במערכת החינוך, החשופים לאיומי השבתה. נדמה שמשום כך, התקבעה בתודעה הקולקטיבית העמדה ששכר המורים נמוך ומחייב תיקון דחוף. מצד שני, כאשר מעניינים בדו"חות של הממונה על השכר באוצר, וגם במחקרים אחרים שבחנו את שכר המורים בישראל, מגלים שבממוצע השכר שלהם לא כל כך רע. למעשה, השכר החציוני הממוצע למשרה מלאה בהוראה גבוה משמעותית, בכמה אלפי שקלים, מהשכר החציוני הממוצע במשק.
אז אם כל כך טוב - למה כל כך רע? משום שהמורים בישראל הם אחד מהמגזרים הכי לא שוויוניים ממקבלי השכר מהמדינה (ומהרשויות המקומיות). יש מורים שמרוויחים יפה מאוד – הוותיקים – ויש מורים שהתלוש שלהם אכן מעיד על בעיה – הצעירים. במילים אחרות: הבעיה המרכזית בכל מה שנוגע לשכר המורים הוא פחות גובה השכר הממוצע, ויותר פערי השכר בין ותיקים לצעירים. הפער הזה מאוד העמיק בעשור הקודם, והוא אחד העמוקים בעולם.
מה עושים? התשובה של משתתפי משחק התקציב כפולה. קודם כל, הם רוצים להעלות מאוד את השכר הממוצע למורה. אבל – הם לא מסתפקים בזה. כששאלנו אותם למי יש להעלות שכר מלבד למורים, רובם אמרו: לבעלי משכורות נמוכות, או נמוכות ובינוניות.
השכר הממוצע של המורים מתקרב היום ל-15 אלף שקלים. מבין מי שרוצים במובהק להעלות את שכר המורים הממוצע ל-16 אלף שקלים בחודש ומעלה – כחמישית סבורים שצריך לעשות זאת לכל בעלי דרגות השכר. עוד כחמישית חושבים שצריך להעלות רק לבעלי השכר הנמוך, והרוב הגדול חושבים שצריך להעלות שכר לבעלי משכורות נמוכות ובינוניות.
ומה עם העובדים הסוציאליים? גם את שכרם המשתתפים רוצים להעלות. ובהרבה. האם שכרם נמוך במיוחד? שאלה טובה. אם בוחנים את שכר העובדים הסוציאליים בהשוואה בין-לאומית, כפי שעשה מכון ברוקדייל, מסתבר שבכל העולם שכרם נמוך. יותר מזה, מסתבר ששכרם בישראל דווקא הכי פחות נמוך, לעומת השכר הממוצע במשק. עובד סוציאלי בניו זילנד מרוויח 33% פחות מהשכר הממוצע. בבריטניה 20% פחות. בדנמרק 31% פחות. ובישראל 8% פחות. אז למה במשחק התקציב יש נטייה חזקה כל כך לשפר את שכרם? נדמה שכמו במקרה של המורים, גם במקרה שלהם התדמית משחקת תפקיד לא פחות מהעובדות. העובדים הסוציאליים מרבים לומר ששכרם נמוך והציבור, שמזהה עם הטענות לעבודה קשה, שוחקת והכרחית, סבור שהם כנראה צודקים.
מסכימים? לא מסכימים? בואו ונסו גם אתם להעלות ולהוריד שכר, ועזרו לנו להבין את סדרי העדיפויות שלכם.
