כשנפתח סבב של מה שנקרא ״דיוני התקציב״, כמו שקורה היום בממשלה, צריך לחזור לשתי אמיתות בסיסיות, שיש לנו נטייה לשכוח: אלה המיליארדים שלנו שמחולקים על ידי המדינה למטרות שאמורות לשרת את כולנו והתקציב הוא בסך הכול השתקפות של סדרי עדיפויות - מה חשוב וכמה, מה דחוף וכמה.
לילה של סחר סוסים | עוד יום
כשנזכרים באמיתות הפשוטות האלה, מתפזר לא מעט ערפל. התקציב, שקשה לפענוח גם למי שמומחה, נעשה לפתע מובן יותר. נכון, לא כל אחד מאתנו יודע לומר כמה עולה להפעיל בית חולים, כמה כסף צריך כדי לתחזק חטיבת טנקים, אם הכסף המופנה לתמיכה בתיאטרון מושקע בדברים הנכונים. אבל כולנו יודעים לומר דברים בסיסיים יותר, כמו: לדעתנו צריך לתת יותר לבריאות ופחות לתיאטרון (או להפך). או: מדינת ישראל נראית לי במצב ביטחוני טוב, ואפשר להעביר קצת מהביטחון לתשתיות (או להפך). או: משרד החינוך נראה לי גוף מסורבל ובזבזני, ואפשר לקצץ בתקציב החינוך (או להפך: משכורות המורים נמוכות מדי, ויש הכרח להוסיף לתקציב החינוך).
האם העמדות שלנו בנושאים האלה מבוססות? צריך להניח שבחלק מהמקרים יותר ובחלק פחות. אולי נדמה לנו שישראל בטוחה, אבל היא בעצם ניצבת מול מציאות ביטחונית עגומה? אולי נדמה לנו שמשכורות המורים צריכות שיפור, אבל כל כסף שנוסיף לחינוך פשוט ינפח את המנגנון? אולי בעיית התשתיות היא לא מחסור במשאבים, אלא ניהול לא מוצלח?
האזרחים מנסים לצייר לעצמם, בסיוע ידיעות ופרשנויות בתקשורת, את תמונת המציאות הישראלית. לפעמים הציור נראה חד, לפעמים קצת מטושטש. כך או כך, לאזרחים – לנו - יש אחריות. זוכרים? זה הכסף שלנו, אלה סדרי העדיפויות שלנו. אם לא נתעניין במה שקורה בתקציב, בהחלט ייתכן שמישהו ייקח את הכסף שלנו, וישתמש בו כדי לקדם סדר עדיפויות שאנחנו לגמרי לא מסכימים איתו.
מה סדר העדיפויות שלנו? הנה, מכאן אנחנו מתחילים. אמנם אוגוסט וחם, אבל מעכשיו ועד נובמבר, שבו יסוכם תקציב המדינה, המערכת הפוליטית מחלקת את המיליארדים שלנו. היא מחלקת אותם אחרי כמה שנים שלא היה לישראל תקציב. לכן, מעכשיו ועד נובמבר ננסה לקיים דיון משותף ומושכל על הכסף שלנו והאופן שבו המדינה שלנו משתמשת בו. איך נעשה זאת? בשיתוף פעולה של מערכת משחקי הכיס (כל ערב, 19:15, בכאן 11, וכמובן באתר כאן חדשות ועל שאר הפלטפורמות הדיגיטליות), עם אתר המדד. ובעיקר – בשיתוף פעולה אתכם, גולשים, קוראים, צופים, מאזינים, אזרחים.
זה עובד כך: בכל שבוע-שבועיים נציג לכם שאלות מאתגרות שקשורות לתהליך הזה, שבו לוקחים את הכסף שלנו ומחלקים אותו. בשאלה הראשונה, שאנחנו מציגים היום, אנחנו מבקשים דבר פשוט (אבל לא קל): קחו את המיליארדים וחלקו אותם כמו שאתם חושבים שצריך. תנו יותר או פחות לביטחון, לחינוך, לתשתיות, לתרבות, לבריאות. שחקו עם המספרים ושלחו לנו את התקציב שלכם. התקציב כמו שאתם הייתם מחלקים על פי מיטב הבנתכם. אנחנו ננתח את המספרים והנתונים (בפיקוחו של פרופסור קמיל פוקס) ונוכל לראות מה ההבדל בין מה שאנחנו רוצים שיעשו עם הכסף שלנו, לבין מה שעושים אתו באמת (אנחנו לא תמימים. אנחנו מניחים שיש הבדל).
זה סוג של משחק. אתגר. דיון אינטראקטיבי בהשתתפות כולנו. אנחנו מניחים, ומקווים, שאפשר יהיה להפיק ממנו תובנות מעניינות, אולי לאתגר כמה מוסכמות, אולי להקשות, ולו במעט, על המערכת הפוליטית שמחלקת את המיליארדים. לא להקשות כדי שיהיה יותר קשה. להקשות כדי שיהיה יותר מדויק. כדי שהכסף שלנו יחולק לפי סדרי העדיפויות שלנו, ולא לפי סדרי עדיפויות של מישהם אחרים, שיש להם סדרי עדיפויות אחרים.
זהו. סוף הנאום. נעבור למעשים. בואו לחלק מיליארדים. בואו להשתתף אתנו בדיון החשוב הזה, על הכסף שלנו ועל החיים שלנו. יהיה מעניין.
