"אנשים לא משתנים". בטח שמעתם את המשפט הזה 101 פעם. אולי זה היה אחרי שעשית את הפרצוף המצחיק הזה שאתה ממחזר כבר שנים, או כשאימא שלך רואה איך את שומרת יפה על "הסדר" בדירה כמו הילדה המבולגנת שהיית.
אי אפשר להגיד שאין אמת במשפט הזה. הרי סבתא שלי, שגדלה על מוסיקה קלאסית, לא תתחיל פתאום להעריץ בצורה בלתי מוסברת את נועה קירל. כמוה גם נפתלי בנט לא יהפוך לאחוק של נסראללה, מרב מיכאלי לא תהפוך למיזוגנית, ויאיר לפיד לא ייצא מתל אביב. עם זאת, אי אפשר להתעלם ממקרים של מנהל הייטק שמכר את המרצדס שלו ועבר לגור בהודו, החשק הלא מוסבר לפיצה שמגיע אחרי שכל היום השתוקקתם להמבורגר, וגם - יצירת חיבורים בין מפלגות שלא היה נדמה לעולם כי ישבו ביחד. אז אנשים משתנים. אבל הם גם לא משתנים. אז מה בעצם יכול להשתנות בנו, ומה עתיד להישאר לנצח כשהיה?
אם ציפיתם לרשימת מכולת שתגיד לכם בדיוק מה אפשר לשנות ועל מה כדאי שתוותרו מיד, לא תהיה כזאת. ההיגיון אומר שהדברים אשר מוטבעים בנו מרגע יצירתנו יהיו יותר קשים לשנות, וההיגיון לא בהכרח טועה. יש דברים שבאמת מושפעים בעיקר מהגנים שלנו, והם לא בהכרח דברים חיצוניים כמו צבע עיניים. אבל עיקר הפסיכולוגים יסכימו שברוב המצבים, הגנטיקה שלנו הולכת יד ביד עם החוויות שמגיעות מהסביבה שמקיפה אותנו - הן משפיעות ומושפעות אחת מהשנייה. אם אתם אנשים מאמינים אז כנראה שיש בחיים שלכם שחקנית נוספת למשוואה הזאת - הנשמה, שמוצאת את מקומה בין הכוח האלוהי לשילוב הגנטי-סביבתי.
אותו שילוב, בין הגנטיקה להשפעות הסביבתיות, מראה כי אם יש בי לדוגמה נטייה גנטית לחרדתיות, יש סיכוי טוב שהיא תתפתח בעקבות שחייה עם כרישים רעבים, או צניחה חופשית עם מצנח מקולקל. וזה עובד גם בכיוון ההפוך - אם נולדתם עם נטייה גנטית לדיכאון, הסביבה הפתוחה והאוהבת שאתם נמצאים בה יכולה להיות גורם חוסן ולדאוג לכך שהנטייה הזאת לא תתפרץ. כך שהחוויות שלנו בעצם מכוונות את כל מה שיש בתוכנו לדרך כזאת או אחרת. לפעמים הן ישנו אותנו מבלי שום הודעה מראש ובלי שאנו רוצים בכך, ולפעמים דווקא ניצור את החוויות בעצמנו כדי להביא לשינוי.
נפתלי בנט אולי הוצא מהממשלה בעקבות חוויה שלא הייתה לו שליטה בה, אבל הוא החזיר את עצמו לקואליציה בזכות חוויה שהוא יצר. כמוהו גם האדם הממוצע שנפגע מתקופת הקורונה אבל יצר בה משהו חדש בעולם, או בעצמו.
הרעיון הזה, של חוויה בלתי נשלטת מול חוויה נשלטת, עומד בבסיס השינוי העצמי, כפי שמדגימה "תפילת השלווה" אשר נפוצה בקרב אלכוהוליסטים אנונימיים: "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את אשר ביכולתי ואת התבונה להבדיל בין השניים". התפילה הזאת מלמדת שהסוד בשינוי העצמי, הוא לדעת מתי הוא אפשרי ומתי עדיף להחליף אותו בקבלה עצמית. כשיאיר לפיד הבין שהסיכוי שלו להיות ראש ממשלה כרגע הוא נמוך, הוא החליט לקבל את המצב הזה במקום להמשיך ולנסות לשנות אותו. בזכות הקבלה העצמית הזאת של לפיד, לטובה או לרעה, נוצר שינוי חדש.
אז אם נחזור לשאלה שהעלנו בהתחלה, אפשר להגיד שאמנם לא כל דבר בתוכנו אפשר לשנות - אבל אפשר לשנות את היחס שלנו לכל דבר. ברגע שנקבל בעצמנו את מה שאנחנו לא מצליחים להכיל כחלק מאיתנו - השינוי העצמי האמיתי שלנו יגיע.
הכותב הינו עורך בהסכת "לא טוב לי"
