יום ראשון, שבוע וקצת להקמת ממשלה חדשה, ממשלה שבנימין נתניהו איננו חבר בה. האם תקום? עד לפני שבועיים, רוב הציבור חשב שלא. היום, רובו חושב שכן. סקר המדד – שנשמח אם תבואו ותשיבו עליו גם אתם (לחצו כאן) – מזהה רק שיעור קטן של בוחרים (נכון לבוקר, 12%) הסבורים שלא תוקם ממשלה. זה דומה למדי למצב בסקרים בכלי תקשורת אחרים (סקר מדגם בשישי – 16%). כלומר, רוב הבוחרים מניחים שהמאמץ שהליכוד ישקיע השבוע בהרתעת חברי הקואליציה החדשה, ואולי ביצירת תנאים שיקשו על הקואליציה לשרוד עד ההשבעה – כל אלה לא יועילו. הממשלה קום תקום.
יש לכם אמון בלפיד? יש לכם אמון בבנט? בואו והשיבו לסקר המדד
האם תשרוד? זו כבר שאלה יותר מורכבת. כמה תשרוד? כמה צריך שתשרוד? ממשלת לפיד-בנט קמה, קודם כל, כדי לפנות דייר מבלפור, ולהוכיח שאפשר גם בלעדיו. חברי הממשלה החדשה מקווים, אם כי לא משוכנעים, שהפינוי יחולל תהליך פנימי בליכוד, שסופו מעבר מעידן נתניהו לעידן הבא. זה אומר שהממשלה החדשה צריכה לשרוד מספיק זמן כדי לאפשר תהליך כזה, אלא שלא ידוע כמה זמן נדרש. שבועיים, חודשיים, שנתיים?
בינתיים, הם ינסו להעביר חוק שימנע מנתניהו התמודדות נוספת. לא בטוח שזה יועיל. מה אם יתמודד בכל זאת ויזכה ב-50 מושבים לעומת עשרה למפלגה הבאה בתור? מה אם יקים קואליציה שתבטל את החוק, ותאפשר לו לכהן שוב? – יתברר שהולכים לבית המשפט העליון. שוב – הימין יטען שאין לשופטים זכות חוקית או מוסרית לבטל את החלטת הבוחרים. זה יהיה רגע קשה. אולי מוטב לוותר עליו מראש. כלומר, לחכות עם החוק לקיצוב הכהונה עד שיהיה ברור שאיננו חוק אישי נגד בנימין נתניהו.
בינתיים, מתברר מה שבעצם היה מובן כל הזמן. החרדה מבחירות חמישיות אמיתית, אבל גם מאוד פוליטית. מחנה לפיד סלד מהאפשרות של בחירות חמישיות, אבל העדיף אותן על פני כהונה נוספת של נתניהו. עכשיו אפשר לראות שמצבו של מחנה נתניהו זהה: גם הוא סולד מבחירות חמישיות, אבל סולד עוד יותר מהאפשרות של ממשלת לפיד-בנט.
אחרי 20 שנות גלות - מרצ בדרך לקואליציה | האזינו לעוד יום
יותר ממחצית מצביעי הימין מעדיפים בחירות על פני הממשלה המסתמנת. מה זה אומר? שלא תמיד אנחנו אומרים את האמת במלואה. או שהאמת של כולנו היא אמת לשעתה, תלוית נסיבות. אנחנו באמת לא רוצים עוד בחירות – אם תוצאת הבחירות יהיו לשביעות רצוננו. אבל אם מסתבר שאינה לרצוננו, אנחנו מעדיפים בחירות חמישיות. וכדי שלא תחשבו שאנחנו – הישראלים – היחידים שמתנהגים כך, אציג בקצרה סקר אמריקני מהימים האחרונים.
זה סקר של ״מורנינג קונסלט״, שבדק את עמדות האמריקנים ביחס לקיטוב הפוליטי. למעשה, את השאלה מהי מדיניות ״לא מפלגתית״, שחותרת להסכמה רחבה. והרי כולנו בעד הסכמה רחבה. ועוד בדק: האם אנחנו באמת בעד הסכמה רחבה, או שזה מס שפתיים.
הנה מה ששאלו בסקר: האם אתם מסכימים עם האמירה ״מוטב שהקונגרס לא יעשה שום דבר מאשר שיפעל באופן קוטבי למימוש המדיניות של מפלגה אחת בלבד״. ובכן – מסכימים או לא? אפשר להציע שתי אפשרויות. שכולם בעד מדיניות ״לא מפלגתית״, ואז כולם יאמרו שמוטב אי-עשייה על עשייה מקוטבת. או שכולם מבינים שאי אפשר לא לעשות כלום, ולכן מוטב עשייה מקוטבת על פני אי עשייה.
אבל התוצאה מעידה לא על זה ולא על זה. היא מעידה על כך שהתשובה תלויה בשאלה מי בשלטון. כלומר – הבוחרים שמפלגתם בשלטון פחות מוטרדים מקיטוב. מצידם, שיהיה קיטוב, ושהמפלגה שלהם תממש את סדר היום שלה. הבוחרים שמפלגתם לא בשלטון נעשים לפתע מודאגים מאוד מקיטוב. הם מעדיפים שהקונגרס לא יעשה שום דבר שאיננו בהסכמה רחבה (שהרי, אם יעשה, זו לא תהיה עשייה שנוחה להם).
זו הדוגמה האמריקנית, שדומה מאוד למציאות הישראלית. אם לפיד היה מכהן כבר 12 שנים כראש ממשלה, בוחרי הליכוד היו נלהבים לקצוב את כהונתו בחוק. מכיוון שנתניהו מכהן כבר 12 שנים כראש הממשלה, בוחרי יש עתיד הם אלה הסבורים שקציבת כהונה היא עניין הכרחי. ובדומה: מכיוון שבוחרי לפיד עומדים לראות את חלומם הגדול מתגשם (נתניהו אורז), הם מתנגדים נחרצות לבחירות חמישיות.
זה גם התירוץ שנפתלי בנט נאחז בו כבקנה קש, כדי להסביר מדוע מוטב שיפר המון הבטחות אחרות למען מה שהוא מכנה ״ההבטחה הליבתית״, להימנע מעוד סיבוב. ליבתית בעיני מי? לא בעיני בוחריו. בעיניהם הליבה היא להקים ממשלת ימין, ואם לאו, מוטב בחירות על הממשלה שהוא מקים עכשיו.
ברית האחרים בדרך לבלפור | האזינו לעוד יום
קצת לא נעים להודות, אבל חלק ניכר ממה שאומרים פוליטיקאים ובוחרים תלוי בפוזיציה. כשנוח, בחירות חמישיות הן אסון. כשנוח, בחירות חמישיות הן מוצא נסבל לעומת האפשרויות האחרות. כשנוח, ישיבה עם מרצ לא תעלה על הדעת, עיוות מוסרי. כשנוח, ישיבה עם מרצ היא הסדר פוליטי הכרחי כדי למנוע את העיוות המוסרי האמתי, הליבתי, שהוא בחירות חמישיות.
