השבוע האחרון השכיח את הצרות הפנימיות בישראל ועסק ברובו בהסלמה הביטחונית - מבצע שומר החומות, שנגמר לאחר 11 ימי לחימה בהפסקת אש בין חמאס לישראל.
עזה–קהיר–דובאי: מי בשכונה נגדנו ומי בעדנו הפעם?
האזינו להסכת
בימים האחרונים התעסקנו הרבה במה שקורה כאן, בגבולות שלנו. אבל מה שקורה בזירה הבין-לאומית, ובמיוחד עם השכנות שלנו במזרח התיכון הוא לא פחות מרתק. הזירה הזאת השתנתה מאז מבצע "צוק איתן". מדינות במפרץ נהיו חברות, בלבנון ארגון חיזבאללה העמיק את אחיזתו, האביב הערבי הפך את ההנהגה המצרית שוב ושוב, ובסבב הלחימה הנוכחי - שום דבר כבר לא נראה אותו דבר. אז מי נגד מי הפעם במזרח התיכון? מיכל רשף בשיחה עם כתב העולם הערבי של כאן חדשות רועי קייס.
"באמצע הלילה התחלתי לפקפק בעצמי. אולי צה"ל באמת נכנס לעזה?"
האזינו להסכת
בלילה השלישי למבצע "שומר החומות" שמעו תושבי עוטף עזה רעשי מטחים שכמותם עוד לא נשמעו בסבב הזה. כשעה לאחר מכן, הכותרות של אתרי החדשות בעולם גרסו: "צה"ל נכנס קרקעית לעזה". דובר צה"ל שמר על שתיקה, שהצליחה לבלבל אפילו את הכתבים הצבאיים כאן. ואז נחשפה התרמית. מיכל רשף ורועי שרון על ליל ההונאה הגדול, והאם התרגיל הצליח?
מה ישראל רצתה להשיג ממבצע שומר החומות?
האזינו להסכת
כבר יותר משבוע שישראל מנהלת קרב אש מול חמאס. מה שהתחיל כקריאת תיגר של ארגון הטרור, הידרדר מהר מאוד לירי חסר תקדים לירושלים, למספר שיא של רקטות ששוגרו לעבר ישראל - יותר ממלחמת לבנון השנייה ורק כאלף פחות מבצוק איתן, שנמשך 50 ימים, להרוגים ופצועים. מה ישראל בכלל רוצה להשיג מהמבצע הזה, והאם כשהוא יסתיים ותוכרז הפסקת האש - לא נשוב בדיוק לאותה נקודה?
