ביידן הוכיח: גם הוא יודע להיות אובססיבי כמו נתניהו כשהוא רוצה משהו

ביידן הוכיח שגם הוא יודע להיות אובססיבי
ביידן עדיין לא "פתח לישראל שעון" אבל המסר שעבר בצורה מפורשת היה - אנחנו רוצים לראות את העימות הזה מגיע לסיום, במהרה • נדמה שגם בדרג המדיני חותרים לסיום המבצע, אבל השאלה המרכזית תישאר איך מסיימים את הסבב ומרחיקים את ההיתכנות של הסבב הבא?
מחבר גילי כהן מחבר גילי כהן
Getting your Trinity Audio player ready...
ג'ו ביידן, ארצות הברית
צילום: צילום: אי-פי

השגריר רון דרמר, עד לפני כמה רגעים הישראלי החזק ביותר בארה"ב, לא מרבה לדבר. אבל לפני כמה חודשים, בעודו בתפקיד - אבל אחרי בחירת הנשיא האמריקני ביידן - הוא התבטא באופן חריג בנוגע לאיך ארה"ב נתפסת באזור.

אחת הסיבות להתקרבות בין מדינות המפרץ לישראל, הסביר דרמר, מקורבו של נתניהו, היא דווקא היעדרה של ארה"ב. כשהמעצמה הכי חזקה בעולם נוטשת את הסביבה, טען, מסתכלות המדינות על מי עוד נמצאת באזור - והן מוצאות את ישראל. לפני עשרה ימים, כשהוא כבר לשעבר, דיבר דרמר אפילו בצורה נחרצת יותר. מדינות המפרץ, הסביר בכנס של "מקור ראשון", רואות את האתגרים במזרח התיכון כמו שאנחנו רואים. הן מזהות את "הירידה של ארה"ב מהאזור. הם רואים טייגר איראני, ודאעש - וכוחות אמריקנים שעוזבים את האזור. ואז הם רואים כוחות ישראלים שנמצאים באזור".

שבוע במזרח התיכון הוא נצח במושגי זמן, ותוך פחות משבוע, הנחת היסוד של דרמר התערערה לחלוטין. ארה"ב כאן, ולא רק שהיא נוכחת באזור - היא גם מוכנה להתערב בו, כדי להשיב את השקט על כנו. נכון, מדובר בשימוש בכלים דיפלומטיים, ולא ב"מגפיים על הקרקע", אבל האמת היא שגם החבר-הכי-טוב טראמפ נקט בגישה בדלנית בסך הכול והעדיף להוציא כוחות מאשר להציבם בזירה המתוסבכת הזאת. 

אין בכיר אמריקני שלא שוחח עם גורם ישראלי מאז שהחל מבצע "שומר החומות". המסר היה כפול: תומכים בזכותכם להגן על עצמכם, אבל לא מוכנים לראות פגיעה בחפים מפשע בעזה

הנשיא ביידן לא הסתפק בשיחות טלפון ממושכות לבכירים ישראלים, אלא הוכיח שגם הוא יודע אובססיביות מהי כשהוא רוצה משהו. לא רק נתניהו. אין בכיר אמריקני שלא שוחח עם גורם ישראלי מאז שהחל מבצע "שומר החומות" - מי בצורה ידידותית יותר ומי בצורה חברית פחות. המסר האמריקני היה כפול: אנחנו תומכים בזכותכם להגן על עצמכם, אבל אנחנו לא מוכנים לראות פגיעה באזרחים חפים מפשע בעזה. תקיפות המבנים, תמונות ההרס האזרחי, וכן, גם תקיפת הבניין בו שכנה סוכנות הידיעות AP - וגם קומה אחת של המודיעין הצבאי של חמאס, על פי צה"ל - הניעו את ארה"ב לפעולה. 

בסלנג הצבאי, ביידן עדיין לא "פתח לישראל שעון", הקוצב את משך הלחימה. אבל המסר שעבר בצורה מפורשת היה - אנחנו רוצים לראות את העימות הזה מגיע לכדי סיום, במהרה. דבריו של הנשיא ביידן אמש, שקיבלו הדהוד פומבי בהודעת הבית הלבן, ולפיהם הנשיא האמריקני תומך בהפסקת אש, נועדו לקעקע את הציפייה הבינלאומית להשבת השקט לאזור.

מפתיע למדי להיווכח שיש גם מספר גורמים בתוך המערכת המדינית-ביטחונית שתומכים בעמדה האמריקנית, אשר סבורה שהמשך המבצע רק עלול להביא לטעויות. המשך הלחימה במצב הזה, טען אחד הגורמים בדיונים הפנימיים, לא יביא להישגים מבצעיים משמעותיים - ויכול להביא לנזקים בזירה המדינית.

דמות נוספת הזכירה שהעימות הזה מתרחש לראשונה כאשר כבר יש חקירה בביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג בסוגיה הפלסטינית, בחשד לביצוע פשעי מלחמה מצד ישראל. נדמה שככל שהשעות עוברות, גם בדרג המדיני מבינים שהגיע הזמן להתחיל ולחתור לסיום המבצע. זה ייקח עוד כמה ימים, הם טוענים, אבל השאלה המרכזית תישאר עדיין - איך ישראל מסיימת את הסבב האלים הזה כשהיא מרחיקה את האפשרות וההיתכנות של הסבב הבא?

עזה-קהיר-דובאי: מי בעדנו ומי נגדנו? | ההסכת "עוד יום" 

במלחמה הקודמת בעזה בשנת 2014, סייעה לכך ההתקרבות בין מדינות המפרץ לישראל, וספציפית הנכונות של קטאר לממן בכסף את חמאס בעשרות מיליוני דולרים מדי חודש כדי לשמר את השקט באזור. נכון לעכשיו נדמה שהפעם הכסף הקטרי לא יספיק. מזל שמצאנו חברים חדשים נוספים במפרץ. 

הפופולריים