היום (שלישי) הושבעה כנסת רביעית בתוך שנתיים, הכנסת ה-24 של ישראל, וזאת כשברקע מרחפת באוויר שאלת הבחירות חמישיות. גם אם מישהו יצליח לחולל נס, ואיכשהו להקים ממשלה לישראל, ברור לכולם שהחלה הספירה לאחור לקראת הבחירות הבאות. זה אולי הזמן לשאול אם קיים מודל אחר לבחירת ראש ממשלה שייצור כאן יציבות מסוימת.
למה בעצם לא לשנות את שיטת הממשל הקיימת כיום בישראל? למה אנחנו מתעקשים על מסורת הסיעות הממליצות בבית הנשיא? מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר כמה שיטות שהוצעו בעבר לבחירת ראש הממשלה. לכל אחת יתרונות וחסרונות.
אחרי ארבע מערכות בחירות, אפשר לשאול - אולי השיטה שלנו לא נכונה? אלו החלופות המוכרות לשיטת הבחירות, על היתרונות והחסרונות שלהן@AmichaiStein1 #חדשותהערב pic.twitter.com/DVwKUPOhpC
— כאן חדשות (@kann_news) April 6, 2021
ההצעה שהליכוד העלה שוב בתקופה האחרונה, היא לקבוע שראש המפלגה הגדולה ביותר הוא ראש הממשלה. היתרון ברור - כשאדם הולך להצביע בקלפי, ברור למי הוא רוצה לתת את המנדט. הבעיה היא שזה כמעט מעלים את ההזדמנות של מפלגות בינוניות או קטנות להיכנס לכנסת, מה שעלול להדיר אוכלוסיות מסוימות.
הצעה נוספת היא לוותר על הנשיא ולהעביר ישירות את המנדט לכנסת. כלומר, מייד אחרי הבחירות חבר הכנסת הראשון שמשיג 61 חתימות או רוב של תומכים – הוא ראש הממשלה. היתרון הוא שהמועמד צריך להוכיח שיש לו באמת רוב לפני שהוא בכלל מקבל את ראשות הממשלה. מצד שני, ואת זה כבר ראינו – לא בטוח שזה מה שימנע בחירות פעם אחר פעם.
קיימת גם השיטה שנוסתה כאן בעבר – הבחירות האישיות, כלומר פתק אחד לראשות הממשלה ופתק אחד למפלגה – מעין משטר נשיאותי. בעבר הגישו חברי הכנסת חיים רמון ואביגדור ליברמן הצעת חוק שכזו, שבה ראש הממשלה הוא למעשה הנשיא – ואפשר להדיח אותו רק ברוב של 80–90 חברי כנסת. יהיו בחירות נפרדות לראש הממשלה ולכנסת עצמה.
"שהעם יחליט ולא אף אחד אחר": ראש הממשלה נתניהו קורא לבחירות ישירות @shemeshmicha pic.twitter.com/zhRlFp8PFQ
— כאן חדשות (@kann_news) December 7, 2019
מצד אחד, השיטה הזאת מבטיחה יציבות שלטונית של ארבע שנים לראש הממשלה. מצד שני – כפי שקרה בתקופת הבחירות הישירות – היא מבטיחה פיצול של הכנסת למפלגות קטנות יותר, מה שרק יגביר את הסחטנות.
אולי אם לפוליטיקאים שלנו לא דחוף להרכיב ממשלה, אפשר לנקוט בשיטה אחרת. במקרה שבו הכנסת מתפזרת – הממשלה הנוכחית לא ממשיכה – ובמקומה מקימים ממשלת מומחים שבה השרים אינם פוליטיקאים, והפוליטיקאים הם חברי כנסת רגילים.
באוסטריה, רק בתקופה האחרונה, תקופת אי ודאות פוליטית, מונתה ממשלה שכזוֹ. אם קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ יכול לשמוע לעצות מראש הממשלה נתניהו – גם נתניהו יכול לשמוע לעצות מקורץ. ואולי אם הפוליטיקאים שלנו לא יישבו על כיסאות השרים, זה יאיץ בהם להרכיב ממשלה.