אתם לא היסטריים, באמת עוקבים אחריכם | עוד יום

מה שהתחיל מיוזמה די הזויה בימיה הראשונים של המגפה בחודש מארס, והביא גם להרמות גבה בתוך ארגוני הביטחון השונים, הפך להיות, סוג של שגרה. שגרה של המהלך הכי רחוק שהממשלה הלכה עליו במאבק בקורונה. 

אבל מה בכלל האיכון עושה? הוא מאפשר לבנות את המסלול תנועה של אותו אדם. כמו בגוגל מפות, שאפשר לראות לאן בדיוק הלכתם ואיפה הייתם, רק עם עוד פיצ'ר: זה גם מאפשר לדעת איזה עוד מכשירי סלולאר היו איתכם או לידכם בדיוק באותו זמן. וזה בדיוק מה שמאפשר לדעת מי היה בדיוק ליד חולי קורונה.

ואם חשבתם שהמהלך עבר בקלות לבכירי שב"כ, התשובה היא חד משמעית - לא. אריק ברהבינג, או כמו שכולם מכנים אותו - "האריס", הוא בכיר לשעבר בשב"כ, והוא מבהיר - לאיש ביטחון הרעיון פשוט הזוי. "לארגון חשאי, הדבר האחרון שהוא רוצה זה לחשוף יכולות ולשים את עצמו בפרונט". 

ומול ההתנגדות של שב"כ הייתה גם התנגדות אזרחית לא קטנה. "צריך לזכור שהכל התחיל בתקופה מאוד סוערת", מציין עורך הדין גיל דן-מור, בין העותרים מטעם האגודה לזכויות האזרח. "הכנסת שנבחרה לא ממש תפקדה ועוד לא ממש התכנסה, ולא היה ברור מי יהיה בכלל ראש הממשלה. בתנאים האלו הממשלה פנתה לצעד הקיצוני של תקנות לשעת חירום". 

בינתיים, המוני ישראלים לא היו מוכנים להוריד את  אפליקציית המעקב לטלפון שלהם, שפותחה על ידי הממשלה, ופעם אחר פעם אפליקציית המגן נחלה כישלון. חבר הכנסת לשעבר עפר שלח, מי שהיה יו"ר ועדת הקורונה ואחר כך עמד בראש הוועדה לביקורת המדינה, טוען שהזניחו כל אלטנרטיבה אחרת. "התחושה הייתה שבגלל האפשרות להשתמש באיכונים לא נעשה מאמץ למצא פתרונות אחרים".

והמספרים קפצו במהירות. לפי דיווחים לוועדת החוץ והביטחון, העדכני ביותר מהחודש שעבר - כשניים וחצי מיליון ישראלים עברו תחת בית החרושת הענקי והחשאי הזה של השב"כ בשנה האחרונה, ואוכנו. 

בחודש יולי האחרון זה הפך להיות רשמי – חוק בספר החוקים של מדינת ישראל שמאפשר להשתמש ביכולות המעקב האדירות של השב"כ כדי להתחקות אחר נתיבי התנועה של נשאי קורונה מאומתים, ושל מי שבא איתם במגע.

כשלוקחים משהו שאמור להיות עוד כלי במאבק בטרור, והופכים אותו למשהו אחר לגמרי, עולות גם הטעויות. הרבה טעויות. וכאלו שעולות לאנשים בימי בידוד. "בעולמות של טרור השב"כ לא עושה הפעלה גורפת של איכונים כמו הכמויות שהוא עשה במגפה", סיפר האריס. "אלו כמויות עצומות של האנשים". בפעם הראשונה בהיקף כזה, הציבור הישראלי נחשף גם לטעויות של השב"כ, והטעויות האלה הביאו רבים לנסות ולערער על האיכון. 

אבל האריס מגלה לנו עוד דבר: עם האוכל, בא התיאבון להשתמש באיכוני השב"כ גם בזירות נוספות. "נוצר פה תקדים מסוכן", הוא טוען."יש אלימות במגזר הערבי, נרצחים ילדים ועשרות אזרחים. ביו קריאות להביא את השב"כ כדי שיפעיל את היכולות שלו מול הפשיעה האלימה. התשובה הנחרצת שלי - זה אסור. זה נשמע מוזר כי יורים פה וזה ממש מזכיר פיגועים, אבל זה בדיוק המקום שצריך לדעת לעצור. אם לא נעצור אחרי קורונה זה יכול להידרדר למקומות לא טובים".

לפעמים נדמה שלנו זה כבר ממש לא משנה אחרי שנה של סגר ועוצר, מה זה כבר כמה איכונים? אבל לפחות דבר אחד יקרה בשיחה הבאה הזו - היא לא תהיה תחת איכון של השב"כ. החל מהשבוע, רק מי שלא ישתף פעולה עם החוקרים האפידמיולגים, או יגיד שהוא בכלל לא נפגש עם איש, ייכנס לרשימת המאוכנים של השב"כ.

אפילו ועדת חוץ והביטחון החליטה אתמול, ברגע האחרון, לעשות קצת סדר - ולאפשר עוד ארבעה ימים בלבד של גן עדן של איכונים. אבל התקדים הזה, של שימוש ביכולות סופר-חשאיות של ארגון סיכול הטרור, זה כאן כדי להישאר. האם בפעם הבאה גם יהיו מי שיזדעקו ויעתרו וילחמו נגד הדבר? הרי בסוף, מתרגלים להכול.