יום חמישי היום, ואתם יודעים מה זה אומר: חמישי חיובי. והפעם באמת. אתם זוכרים שאיפשהו, כשהתחיל מבצע החיסונים בדצמבר, אז אמרנו שאם קצב ההתחסנות ימשיך ככה, אז יש לנו הר גדול לטפס עליו, הסגר השלישי, אבל שבצד השני שלו יש סיכוי שקצת לפני פסח הכול יתחיל להיפתח והכלכלה תתחיל להתאושש?
אז הנה, הגענו לנקודה הזאת. אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב. אני לא יודע אם הרע מכול באמת מאחורינו, נראה לי שכן אבל אני מעדיף להיות זהיר. ועדיין אנחנו נמצאים בנקודה שממנה ההתאוששות אמורה להתחיל.
זה לא הולך להיות בהכרח חלק ונורא פשוט לכולם. יש הרבה מאוד עסקים ועצמאים שאיכשהו עד עכשיו נשארו עם הראש מעל המים, כי קצת מענקים וקצת עבודה בשחור, וגם ההוצאות נורא ירדו כי היו סגרים וכאלה. עכשיו דווקא עם החזרה לפעילות זה הולך להיות מאוד מאתגר עבור הרבה מאוד מהם. ועכשיו זה המאני טיים, מילולית.
הנה שני האתגרים לזמן הזה: דבר ראשון, לעשות את הגמילה הזאת מהכסף הממשלתי שמגיע מהשמיים: מדמי האבטלה, מהמענקים לעצמאים. מתישהו בקרוב אנחנו נצטרך לעשות את זה. וכמו כל גמילה, מסוכר, ממוצצים, מסיגריות, הגמילה הזאת תהיה קשה. אבל אנחנו נהיה חייבים להתחיל אותה.
ודבר שני: זה הולך להיות המבחן שלנו כחברה, ככלכלה, לוודא שכל האנשים שנפגעו מהקורונה, עצמאים, שכירים, עסקים, זה לא חשוב, אנחנו לא משאירים אותם מאחור פצועים, להתמודד עם הבעיות שלהם. אנחנו צריכים לקחת אותם איתנו קדימה בשביל לוודא שהפערים לא נפתחים.
והנה אני מודה: אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שנהיה עכשיו. חשבתי שזה ייקח עוד חצי שנה, אולי יותר. הלוואי שזה ימשיך ככה.
