למי אכפת אם ראש הממשלה בנימין נתניהו עולב בעיתונאים שמראיינים אותו? האם התבטאות ה"שאשא שאשא פקה פקה" זו עוד קלישאת בחירות, או שזו תפיסת העולם שאומרת: "אני פה וכולכם פה, ואני לא סופר אתכם, אני לא סופר אותך אריה, ואותך אודי ואותך יונית. אני פה רק כי אני חייב, כי אני בבליץ הריאיונות שלי של לפני הבחירות".
אם שואלים את עקיבא נוביק, אז אנחנו צריכים להשתחרר מהתחושה הזאת שנעלבים כל כך בקלות. אבל אסף ליברמן לא הגיע כדי למחות על עלבונה של יפעת שאשא ביטון, והוא גם לא חושב שנתניהו משפיל אותה: "אני חושב שהוא משפיל אותנו בזה שהוא מנסה להקטין אותה".
"אף אחד לא בריטי, כולם מנסים להביא קולות", ממשיך נוביק. "תנסה לזכור איזה ראש ממשלה ממלכתי ומאחד היה פה בזמן בחירות, אני לא בטוח שאי פעם היה. אני זוכר את רבין אומר פרופלורים, את בן גוריון אומר זה שיושב ליד באדר, אני זוכר גם את בגין אפילו נואם בחריפות נגד היריבים שלו". אבל ליברמן משיב: "בגין עשה את זה בהדרת כבוד. גם כשהוא לעג למתחריו, הוא עשה את זה בלשונו הציורית עם יותר סטייל. אין לנתניהו סטייל פה. ואני חושב שהציבור נושא עיניו אל המנהיגים, ומצפה לראות מנהיגים".
